יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

''הישראלים האלה עושים את זה שוב''


 

1. מדענים בישראל מצאו כי מים מלוחים, אשר נשאבו מעומק של מאות מטרים מתחת למדבר, יכולים לשמש לגידול דגים במים חמימים. המים הגיאותרמיים, אשר מלוחים ממי הים רק במעט, נטולי כל זיהום וכן מצויים בטמפרטורה של כ-98 מעלות, מה שהופך אותם לסביבה אידיאלית.
 2. מפתחים ישראליים המעצבים משקפיים חדשניים, מבטיחים למשתמשי הטלפונים הניידים והאיי-פד תצוגת וידאו היי-טקית אישית. משקפי הוידאו הקלים והאופנתיים של לומס אופטיקל, עם תצוגה גדולה ושקופה המציגים מסך שקוף גדול שצף מול פניו של הצופה בזמן בחירת סרט, תוכנית טלויזיה או משחק וידאו – יהיו זמינים בשנה הבאה לצרכנים בארה"ב.
 3. כאשר סטיבן הוקינג ביקר לאחרונה בישראל, הוא שיתף את חכמתו עם מדענים, סטודנטים, ואפילו עם ראש הממשלה. אבל הקורבן המפורסם ביותר בעולם של טרשת ניוון השרירים גם למד שם משהו, בעקבות העבודה המתקדמת של האגודה הישראליתALS בשני מחקרים עובריים ותאי גזע מבוגרים, וכן הוכחת ההצלחה עם מחלות ניווניות. קהילת המחקר הישראלית בהחלט בדרכה למצוא טיפול למחלה קטלנית זו, אשר פוגעת ב-30,000 אמריקאים
 4. וטרקס, חברת סטארט אפ ישראלי, פיתחה קפסולה אלקטרונית חדשנית שיושבת בבטן הפרות, הכבשים או העיזים, ושולחת מידע בזמן אמת על בריאות העדר לאיכר באמצעות הטלפון או הדואר האלקטרוני .הקפסולה, אשר גם שולחת התראות מבעלי חיים כאשר הם במצוקה, נפגעו או אבדו, נבדקת כעת על עדר של פרות בתקווה כי המכשיר יביא לכך שמהעדר תצא אספקת בשר וחלב בריאים וטעימים יותר.
 5. בקרוב תהיה למיליוני משתמשי סקייפ בכל העולם גישה ל-"קישקיש", גלאי שקר חדש שפותח.
שירות אינטרנט זה הוא ללא תשלום ומבוסס על ניתוח קול שנמצא במתח (טכניקה הנפוצה בחקירות פליליות) שיוכל למדוד עד כמה האדם בצד השני של הקו דובר אמת.
 6. חוקרים במעבדה לתאי גזע עובריים בפקולטה לרפואהרפפורט" ובטכניון - המכון הישראלי לטכנולוגיה של ביו-רפואה והנדסה - הצליחו להכות ברקמת הלב. העבודה של ד"ר שולמית לבנברג ופרופסור ליאור גפשטיין, הובילו גם ליצירת כלי דם זעירים בתוך הרקמה, דבר המאפשר השרשה בלב האדם
 7. מערכות האבטחה של מגל הישראלית, הן המובילות בעולם בתחום מערכות האבטחה הממוחשבות, עם מוצרים בשימוש בלמעלה מ-70 מדינות ברחבי העולם, המגנים על כל דבר: מגבולות לאומיים ועד למתקנים גרעיניים ונמלי תעופה. המוצר החדש של החברה, DreamBox, מערכת אבטחה משוכללת הכוללת וידאו חכם, ניהול אודיו וחיישן, נמצא כעת בשימוש על ידי אחת מרשויות המים הגדולות בחוף המזרחי בארה"ב ושומר על אתרי השירות
 8. ידוע שלכלבים יש ראיית לילה טובה יותר מאשר בני האדם וחושי ריח ושמיעה מפותחים בהרבה. 'ביו-סנס טכנולגיה' הישראלית חקרה וניתחה לאחרונה, בשיטה אלקטרונית, 350 נביחות שונות.
מצאו כי כלבים מכל הגזעים והגדלים נובחים את אותה הנביחה כאשר הם חשים איום. החברה עיצבה 'קורא-נביחות', זהו חיישן שיכול לקלוט נביחת איום של הכלב, ובו זמנית להתריע בפני הנפשות הפועלות. זהו רק אחד מתוך סדרה של מערכות אבטחה חדשניות שיצאו מישראל, המכונה ע"י המגזין 'פורבס': "המדינה ללכת אליה, בכל הקשור לטכנולוגיות אנטי טרוריסטיות".
 9. החברה הישראלית, מדיקל ביו-קונטרול, מכרה לחברה אמריקאית ב-50 מילון דולר את ממריץ האלקטרוני הראשון כדי לטפל בבריחת שתן. כעת, זה עובד על CardioFit,אשר משתמש בגירוי עצבי חשמלי לטיפול באי ספיקת לב .
היום כמעט חמישה מיליון אמריקאים סובלים מאי ספיקת לב, וכן למעלה מ- 40,000מקרים חדשים מאובחנים מדי שנה.  CardioFit כבר מייצרת מידה רבה של התרגשות עם המכשיר הראשון, בו קיים פוטנציאל לבלום את המחלה הקטלנית
.
 

10. שנה אחת אחרי שמפלגת השמאל הסוציאליסטי של נורבגיה השיקה קמפיין הקורא לחרם נגד ישראל ,ייבוא המוצרים הישראליים גדל ב 15% - העלייה החזקה ביותר מזה שנים רבות בנורבגיה.
 אל מול מאמציה של החברה הישראלית לתרום לאנושות ולפיתוח העולם המערבי, נשאלת השאלה מה תרמו לעולם אלה המבקשים להשמידה, פרט לשנאה ושפיכות דמים?

טיפים לזכור דברים


רוצה שהזיכרון שלך יהיה חד יותר? רוצה לזכור שמות ומספרים כמו שהיית מסוגל עד לפני כמה שנים? לפניך 6 טכניקות שיעזרו לך!
איש מנסה לזכור
1. לזכור שמות: הבט על האדם, צור תמונה בראשך וקשר בניהם.
שיטה יעילה לזכור שמות בשלושה שלבים פשוטים:
שלב 1: הבט - התמקד בפנים ובשם אותו אתה רוצה לזכור.
שלב 2: צור תמונה בראשך - צור לשם ולפנים תמונה. התמקד במאפיינים בולטים כמו: שיער אפור, עיניים כחולות, גומות חן וכו'. צור גם תמונה בעזרת השם, למשל: אהרון עומד על ארון.
שלב 3: קשר בניהם - צרף את התמונות שיצרת עם השם, למשל: אהרון עם העיניים הכחולות עומד על ארון.
התמונה הויזואלית שיצרת תתחבר עם השם ותשאר בזכרון שלך לטווח ארוך יותר. כך תוכל לשלוף את השם מהזיכרון מהר יותר, כשתפגוש את הבן אדם שוב.

2. עוד דרך לזכור שמות: השתמש בזה לפני שאתה מאבד את זה.
אם שם חדש שאתה שומע נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה, נסה ללכוד אותו בתוך הראש על ידי כך שתשתמש בו באופן מיידי. כאשר אתה פוגש את ארז תאמר לו: "נעים להכיר אותך, ארז". לאחר מכן השתמש בשמו בכל כמה דקות בשיחה: "אז ארז, כמה זמן אתה עובד בחברה?", אתה עלול להרגיש כמו מראיין, אבל זה עובד!

3. לזכור לעשות משהו: דמיין אותו.
לא רוצה לשכוח שקבעת עם חבר שלך לאכול צהריים? צריך לזכור לקחת את התרופות? צור תמונה המשייכת את הפעולה עם משהו אחר שקורה באותו הזמן ואז דמיין את עצמך עושה את הפעולה בזמן שאתה רואה את הסימן הזה. למשל: הדוור מגיע ממש לפני ארוחת צהריים. דמיין את עצמך קם והולך לאכול צהריים כשאתה רואה את המשאית של הדואר. הסיכויים מאוד גבוהים שכאשר תשמע את משאית הדואר תיזכר בזה. דוגמה נוספת: על מנת לזכור לקחת את התרופות בבוקר, דמיין את עצמך לוקח את התרופות בזמן שאתה שותה את הקפה של הבוקר.

4. לזכור היכן נמצאים הדברים שלך: מקם אותם במקומות נראים שאתה עובר בהם.
תזכורת חזותית היא כמו קביים. בלעדיה, תצטרך להעלות תשובות מהאוויר ("איפה שמתי את המטרייה שלי?") או גרוע מכך, לשכוח מלכתחילה ("אוף, עוד פעם שכחתי את המטרייה שלי!"). אחסון מטרייה (או מפתחות, משקפי שמש וכו') ממש ליד הדלת יגרום לך לראות ולהזכר בדברים שאתה צריך.
 בדומה לכך, מקם את הדפים שאתה רוצה לקחת איתך הביתה על הריצפה ממש ליד השולחן, בדרך שלך.
דאג למקומות אחסון קבועים, כמו למשל: מעמד למטרייה או ארון לאחסון מפתחות. זו דרך מצויינת לזכור את מיקום החפצים.

5. לזכור אירועים חשובים: ערוך סקירה לילית.
זה קל: לפני השינה, ערוך סקירה יומית על דברים חשובים שאתה רוצה לזכור. הבטחת לחבר לאכול צהריים מחר? הכרת מישהי חדשה? (מה היה שמה? העבודה שלה?).
טיפ מועיל: קח פנקס קטן בכיסף בו תרשום דברים חשובים שאתה רוצה לזכור. בסוף כל יום קרא את הדף עם הדברים שכתבת. השילוב של הכתיבה והקריאה לפני השינה באמת עוזר.

6. לזכור דברים: לשנן, לשנן ולשנן.
פשוט תחזור על משהו שוב ושוב במרווחי זמן קצרים.
איך עושים זאת: נניח שאתה רוצה לזכור שם או רשימת קניות קצרה, חזור על השם או הרשימה, המתן 15 שניות וחזור על זה בשנית. חכה 45 שניות וחזור על זה שוב. המתן 90 שניות וחזור על זה שוב. אם אתה זוכר את זה אחרי 5 דקות זה מאוחסן היטב בזכרונך.

אשכוליות, תרופות ולא להיות


שילוב בין תרופות מסויימות למיץ אשכוליות עלול להיות רעיל.
הסיבה: חומר המצוי באשכוליות מעכב פעילות של אנזים וכתוצאה מכך כושר הספיגה של התרופה עולה לרמות לא רצויות.
מיץ אשכוליות
נטילת תרופות מסויימות ושתיית מיץ אשכוליות בו בזמן עלולה להיות רעילה. מרכיבים מסוימים במיץ אשכוליות (פורנוקומרינים וכנראה גם פלבונואידים) גורמים לעיכוב בפעילותו של אחד מהאנזימים האחראיים לפירוק של תרופות בגוף - CYP3A4, הממוקם בדפנות המעי הדק. כיוון שאנזים זה מפרק תרופות לפני הספיגה לזרם הדם, עיכוב האנזים יוביל לעלייה משמעותית ברמות התרופות בדם. כתוצאה מכך, שילוב של תרופות כאלה עם מיץ אשכוליות עלול לגרום להרעלה.

אפשר לקבל דוגמה?
בבקשה: באופן נורמלי, כושר הספיגה של סימבסטטין, תרופה להורדת שומני הדם, לדם היא חמישה אחוזים. כלומר, 95 אחוזים מהתרופה תתפרק לפני חדירתה לזרם הדם, הודות לפעילות של האנזים  CYP3A4
אם נוטלים סימבסטטין יחד עם מיץ אשכוליות, ספיגת התרופה לדם גדלה מחמישה אחוזים לעשרה אחוזים. כלומר, ריכוז התרופה בדם יעלה ב-100 אחוזים. כתוצאה מכך ייתכנו תופעות לוואי מוגברות והתרופה אף עלולה להיות רעילה.
גם מיץ תפוזים מסוכן?
מיצי הדרים אחרים, כמו מיץ תפוזים, אינם  מעכבים את פעילות האנזים CYP3A4.
איפה צריך להיזהר בשידוך בין אשכוליות לתרופות?
כאשר בודקים השפעות גומלין עם מיץ אשכוליות יש להתחשב בנתונים הבאים:
1. מיץ אשכוליות הוא בעל השפעות גומלין רק עם תרופות הניתנות דרך הפה.
2. תרופות שמתפרקות באופן בלעדי על ידי האנזים CYP3A4 ובעלות ספיגה לדם של 50 אחוזים או פחות, נתונות להשפעת גומלין עם מיץ אשכוליות.
3. כמות מיץ האשכוליות משפיעה על המשמעותיות של השפעת הגומלין. כוס אחת של מיץ אשכוליות תגרום לעיכוב בפעילותו של האנזים CYP3A4 במשך 24 שעות. מספר כוסות של מיץ אשכוליות יעכבו את CYP3A4 עד 72 שעות. לפיכך, הפרדה של נטילת תרופות משתיית מיץ אשכוליות במספר שעות אינה יעילה.
4. אכילת פלחי אשכוליות גורמת לעיכוב האנזים CYP3A4.
5. רוב האנשים לא שותים כמויות גדולות של מיץ אשכוליות ולכן השפעות הגומלין עם תרופות כנראה זניחות. סביר להניח כי השפעת גומלין בין תרופות למיץ אשכוליות משמעותית יותר בקרב קשישים הנוטלים מספר רב של תרופות, ופעילות האנזים CYP3A4 בפרוק תרופות פחותה.
6. סוגים שונים של מיצי אשכוליות יכילו כמויות שונות של מעכבי האנזים CYP3A4 ולכן ישפיעו בדרגה שונה על עיכוב תרופה מסוימת.
7. עוצמת השפעת הגומלין עם מיץ אשכוליות אינה זהה בין אנשים שונים.
אזהרה חשובה לקשישים:
קשישים רבים, המטופלים ברובם במספר תרופות רב, נוהגים לאכול אשכוליות או לשתות מיץ אשכוליות בארוחת הבוקר. מתן התרופות amiodarone ו – cyclosporine במינונים רגילים עם כמות קטנה של מיץ אשכוליות עלול לגרום לרעילות חמורה בקרב קשישים. לכן, עדיף כי חולים הנוטלים תרופות אלו ימנעו כלל משתיית מיץ אשכוליות.

תרופות שמושפעות ממיץ אשכוליותעלייה בריכוז התרופה בדם
Amiodarone (Procor, Amiodacore, Amiocor) 50%
Atorvastatin (Lipitor) 150%
Buspirone (Sorbon) 800%
Carbamazepine (Teril, Tegretol, Timonil) 40%
Cyclosporine (Sandimmun Neoral, Deximune) 50%
Diazepam (Assival, Diaz, Valium) 200%
Felodipine (Penedil) 225%
Nifedipine (Osmo Adalat, Pressolat, Nifedipine XL Teva) 100%
Saquinavir (Invirase) 100%
Simvastatin (Simovil, Simvacor, Simvastatin Teva, Simvaxon) 1,500%
ד"ר אורה פוניה זלינגר היא רוקחת בכירה בכללית ועורכת מדריך התרופות באתר כללית

קו המותניים - סיכון לסרטן המעי הגס





קו המותניים - סיכון לסרטן הערמונית

היקף המותניים, והיחס בין המותניים לירכיים, ששניהם סמנים להשמנה של הבטן, נמצאו חשובים יותר כסמנים של הסיכון לסרטן המעי הגס מאשר המשקל הכולל
> נשים - בסיכון גבוה יותר


▪  ▪  ▪
אנשים שעיקר השומן שלהם מתרכז סביב המותניים עשויים להעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס, כך עולה ממחקר אירופאי מקיף.

חוקרים גילו כי אצל קרוב ל- 370,000 בוגרים מתשע מדינות אירופאיות, גברים ונשים עם היקף מותניים רחב היו בעלי הנטייה הגבוהה ביותר לפתח סרטן המעי הגס מאשר אלו שהיו רזים יותר סביב המותניים.

היקף המותניים, והיחס בין המותניים לירכיים, ששניהם סמנים להשמנה של הבטן, נמצאו חשובים יותר כסמנים של הסיכון לסרטן המעי הגס מאשר המשקל הכולל. למעשה, המחקר הראה כי ה- BMI - אמצעי מדידה של משקל ביחס לגובה - לא היה קשור לסיכון לסרטן המעי הגס בקרב נשים.

הממצאים, שפורסמו בעיתון של המוסד הלאומי האמריקני לסרטן, מראים כי שומן של הבטן הוא בעל השפעה מיוחדת על הסיכון על סרטן המעי הגס.

לאנשים עם קו מותניים רחב, יש לעיתים קרובות כמויות שומן רבות סביב האיברים של הבטן וסוג זה של שומן פעיל יותר מבחינת חילוף החומרים, הסבירו החוקרים.

ייתכן, כי שומן זה של הקרביים מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס על-ידי העלאת רמות הורמונים מסויימים המשפיעים על גדילת התאים, כולל גדילתם של תאי סרטן. לדוגמא, לאנשים עם סוכרת מסוג 2 יש שיעור גבוה יותר של סרטן המעי הגס - מה שתומך בתפקיד הפוטנציאלי של הורמוני האינסולין ודמוי אינסולין על גורם הגדילה בקידום גדילת תאים סרטניים.

ללא כל קשר לסיבה, הממצאים החדשים מדגישים את החשיבות של מניעת ההשמנה במותניים במיוחד.

הממצאים מגיעים ממחקר מקיף מתמשך בנושא תזונה וסיכון לסרטן בקרב בוגרים אירופאים. המחקר כלל 368,277 גברים ונשים שמשקל גופם נמדד והם מילאו שאלונים בנושא תזונה, התעמלות והרגלי חיים אחרים בתחילת המחקר.
נשים - בסיכון גבוה יותר
במהלך שש שנות המחקר, גילו החוקרים כי בוגרים עם קו מותניים רחב יותר היו בסבירות גבוהה יותר לפתח סרטן המעי הגס. בהשוואה לגברים רזים יותר, אלו עם קו המותניים הרחב ביותר היו בסיכוי גבוה ב-39% לחלות בסרטן המעי הגס. נשים עם כמות השומן הרבה ביותר סביב המותניים היו בסיכון גבוה ב-48% למחלה מאלו בעלות קו המותניים הצר ביותר.

BMI נמצא קשור לסרטן המעי הגס רק בקרב גברים.

מחקרים קודמים גילו את אותו שוני בין המינים כאשר בדקו BMI מול הסיכון לסרטן המעי הגס, והסיבה עשוייה להיות, לטענת החוקרים, השוני בפיזור שומן הגוף בין נשים לגברים.

כאשר לגבר יש BMI גבוה, הוא נובע בדרך כלל משומן סביב המותניים. אצל נשים, מצד שני, לעיתים קרובות רוב השומן מתרכז סביב הירכיים. לכן, היקף המותניים עשוי להיות מנבא מדוייק יותר לסיכון לסרטן המעי הגס מאשר סה"כ BMI, במיוחד לנשים.

קו המותניים - סיכון לסרטן הערמונית




בקרב גברים שטופלו בסרטן הערמונית, נמצא כי אלו שהעלו במשקל יותר מ-1.5 בשנה בין הגילאים 25-40 נטו לסבול מהישנות הסרטן פי שניים מאשר גברים שהעלו פחות במשקל

▪  ▪  ▪
מאחר וסרטן הערמונית הוא סרטן שכיח איתו מתמודדים גברים רבים, בהחלט צפוי שתשומת הלב התקשורתית והמדעית תתמקד בחומרים מזינים ופוטוכימיקלים שעשויים לעזור במניעת המחלה. אך מספר מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי גברים רבים מתעלמים מגורם סיכון אחד הנמצא ממש מולם, תרתי משמע: קו המותניים הבולט.

יתירה מכך, מספר מחקרים מראים כי עודף משקל משמעותי עשוי לגרום להתפתחות צורה אגרסיבית יותר של סרטן הערמונית.

באחד מהמחקרים החדשים המראה את הסיכון בשומן גוף עודף בקרב גברים שטופלו בסרטן הערמונית, נמצא כי אלו שהעלו במשקל יותר מ-1.5 בשנה בין הגילאים 25-40 נטו לסבול מהישנות הסרטן פי שניים מאשר גברים שהעלו פחות במשקל.

על-פי המחקר, גברים שהיו שמנים כאשר אובחנו עם סרטן הערמונית נטו יותר להישנות המחלה מאשר גברים רזים. ההשפעה על הישנות המחלה היתה חזקה אף יותר אם היו שמנים כבר בגיל 40.

בדיקות דם של אנטיגן ספציפי לערמונית - PSA (חומר המופרש על-ידי תאי האפיתל של בלוטת הערמונית ובדיקתו משמשת לגילוי סרטן הערמונית) קושרות גם הן השמנה עם הישנות סרטן הערמונית לאחר ניתוח, זאת על-פי מחקרים שנעשו בבית הספר לרפואה ג'ונס הופקינס. גם לאחר שלוקחים בחשבון את שלב המחלה ואת סוג הסרטן, השמנה העלתה את ספירת ה-PSA והעלתה את הסיכויים שסרטן הערמונית יחזור. החוקרים אומרים כי על-פי הראיות ההשמנה יוצרת גם צורה אגרסיבית יותר של המחלה.

למרות שהשמנה עלולה להחריף את סרטן הערמונית ולהעלות את הסבירות להישנות המחלה, קשר בין משקל עודף והסיכון לפתח סרטן הערמונית טרם בוסס בצורה מוצקה. מספר מחקרים תומכים בקשר, בעוד שאחרים לא.

המשמעות של חוסר עקביות זו היא כי ישנם גברים שרגישים יותר לסיכון הנובע ממשקל עודף. חוסר עקביות זה עשוי גם לנבוע מהבחירות בסגנון החיים שהן בעלות השפעה גם כן. סגנון חיים לא פעיל, צריכה גבוהה של שומנים, צריכה מועטה של ירקות, פירות, חיטה מלאה וקטניות או צריכה מוגזמת של קלוריות - כולם תורמים לסיכון לסרטן הערמונית.

לא לשכוח להתעמל

שומן עודף הנמצא באיברים וסביבם ולעיתים קרובות מופיע בעיקר בקו המותניים עשוי להצביע על סיכונים מיוחדים, גם אם הגבר אינו שמן. במחקר בו השתמשו בסריקות CT כדי למדוד את פיזור השומן בגוף, אצל גברים עם סרטן הערמונית נמצא בממוצע 50% יותר שומן בבטן מאשר גברים בריאים באותו גיל.

שומן עודף בבטן יכול לגרום לייצור חומרים דמויי הורמונים המעודדים את התפתחות סרטן הערמונית וסוגים אחרים של סרטן. רמות גבוהות של אינסולין וגורמי גדילה דמויי אינסולין שלעיתים קרובות מופיעות יחד עם שומן עודף יכולים להיות מעורבים גם כן.

הגנה מוגברת מפני סרטן הערמונית על-ידי שאיפה למשקל בריא ושמירה עליו, אינה מתבטאת באכילה מוגזמת של הפוטוכימיקלים הנמצאים בירקות, פירות, חיטה מלאה וקטניות. לעומת זאת, עגבניות, אשכולית אדומה, שום, בצל, ברוקולי, כרובית וירקות ממשפחת המצליבים (כרוביים) יכולים כולם להיות חלק מתוכנית הבריאות של אדם במטרה להפחית את הסיכון לסרטן הערמונית ולסוגי סרטן אחרים.

האסטרטגיה הטובה ביותר להלחם בסרטן היא לכלול מגוון רחב של פירות וירקות בארוחות היומיות והחטיפים. שמירה על המשקל גם היא קלה כשמגבילים מזונות שמכילים קלוריות רבות - כמו שומנים, סוכרים ואלכוהול - ובוחרים במנות בגודל הנכון. ולבסוף, למרות שעדיין לא ידוע האם התעמלות משפיעה באופן ישיר ומגנה על גברים מסרטן הערמונית, היא בהחלט יכולה להיות חלק מהאסטרטגיה מאחר והיא חיונית לצורך שמירה על משקל תקין.

הילדה שמחליפה את עורה 14 פעם ביום


מאת אורן דותן יום רביעי, 29 ספטמבר, 2010
לא מונע ממנה לרקוד בלט ולרכוב על סוסים. צילום מסך מתוך: dailymail.co.uk
אנאבל ווייטהאוס בת החמש, מסאטן קולדפילד שבמחוז ווסט מידלנדס באנגליה, נולדה עם פגם גנטי נדיר המכריח אותה להימרח בקרם כמה פעמים ביום רק כדי שמצבה יהיה נסבל. היא חייבת להסתובב עם תחבושות כל הזמן כי עורה מתקלף 14 פעם ביום.
אנאבל אובחנה מיד לאחר לידתה כסובלת מאיכתיוזיס(קַסְקֶסֶת העור‏ או קשקשית, בעברית) – מחלת עור הגורמת לעורה להאדים, לכאוב ולהתקלף. אם עורה יתקשה ויסדק היא תסבול הרבה יותר מהפצעים. רק לשם השוואה, אדם ממוצע משיל את עורו בהדרגתיות במשך 23 ימים.
"כשאנאבל נולדה ידענו מיד שמשהו לא בסדר", סיפרה אמה סוניה. "התברר שגם אני וגם בעלי, פול, נושאים את הגנים של המחלה, ועדיין הסיכוי היה רק שלוש למיליון. דאגנו נורא כי לא ידענו מה יקרה מעכשיו. אני תוהה אם אנאבל תוכל אי פעם ללכת לבית ספר, למצוא חברים ובן זוג או בכלל לנהל חיים נורמליים".
בתשעת החודשים הראשונים לחייה, הוריה מרחו קרם על גופה השברירי בכל שעה, ביום בלילה. כיום, אחרי שהיא התחזקה קצת ומצבה השתפר, גופה נמרח בערך ארבע פעמים ביום, וידייה ופרצופה נמרחים כל 30 דקות, כי הם חשופים ישירות לעולם.
למרות מצבה, סוניה ופול רוצים שבתם הקטנה תחיה חיים רגילים כמו אחותה בת השמונה, לידיה. אנאבל משתתפת בפעילויות כמו ריקוד בלט ורכיבה על סוסים, אבל זה לא פשוט עבורה להתמודד עם מצבה הבריאותי. "בגיל 4 היא החלה לשאול שאלות ולומר שהיא רוצה עור כמו שלי", מספרת סוניה על בתה שגם עוזרת להעלות את המודעות בנושא מחלות ילדים גנטיות.
מורחת את הפנים כל 30 דקות. צילום מסך מתוך: dailymail.co.uk

הזהב הירוק – לעולם ירוק יותר


מאת אורן דותן יום שישי, 20 אוגוסט, 2010
צילום: Flickr.com
בשבילנו ההתחממות הגלובלית היא מציאות יום-יומית מציקה – הימים הופכים לחמים יותר ומזג האוויר משתגע. ברמה הגלובלית היא מציאות יום-יומית קטלנית: המדבריות מתפשטים, הקרחונים נמסים ומתכווצים, יערות הגשם נכרתים, הסופות הטרופיות מתעצמות, מיני בעלי חיים וצמחים רבים נכחדים, כמות המזון מצטמצמת, אוכלוסיית בני האדם מתרבה, מלאי המים הנקיים קטן, מגיפות חדשות נוצרות, מפלס מי הים עולה והאוויר הופך יותר ויותר רעיל.
בשנים האחרונות הבין העולם שהפיתרון טמון בכלכלה ירוקה שתעודד שימוש במוצרים מתכלים שאינם מזהמים, וככל שהעולם מתעמק יותר ביתרונות הכלכלה ירוקה, יתרונותיו של צמח הקנביס (המפ) מתגלים מחדש.
אחד הגורמים המרכזיים להתחממות הגלובלית הוא שריפה של נפט ופחם, שניהם משקעים ביולוגים שנוצרו בתהליך בן מיליוני שנים. ההתמכרות של האדם לזהב השחור מובילה למצב בלתי נמנע בו הדלק יסתיים בשלב מסוים, וגם אם שריפתו המתמשכת לא תהרוג את כל החיים על כדור הארץ, עדיין יש צורך למצוא תחליף ליום בו תישרף הטיפה האחרונה.
קנאביס כתוש הוא חומר הגלם האידיאלי לייצור דלקים ביולוגיים. בתהליכי הפרדה תרמית ניתן להפיק ממנו גז מתאן, מתאנול, דיזל ביולוגי, בנזין ותחליפי פחם. בשיטת ההפרדה התרמיתמחומם הקנביס לטמפרטורות גבוהות במיוחד בסביבה דלת חמצן, והופך לפחם עצי טהור – חומר בעירה שאינו רעיל כמו פחם-האבן או הפחם-החום. עלויות הייצור, בהשוואה לנפט, פחם ואנרגיה גרעינית, מגוחכות.
ביו-דיזל נוסף, שהפך לנער הפוסטר של הנושא, הוא האתנול המופק מתירס. הבעיה עם אתנול היא שהפקת ליטר ממנו צורכת יותר מליטר דלק פוסילי כך שהנזק מהפקתו גדול מהרווח. אתנול המופק מתירס הוא למעשה אשליה שנועדה לגרום לציבור לחשוב שנעשים מאמצים למצוא דלק חלופי אך המאמצים מעלים חרס מאחר והדלק החלופי לא משתלם.
האם זה מקרה שארה”ב מסבסדת את תעשיית התירס במדינה מאז שנות ה-70 וברחבי המדינה קיימים אסמי ענק מלאים גרעיני תירס שאין להם קונה? הנזקים שיוצר הסבסוד הזה לתעשיית התירס הוא סיפור אחר לגמרי, עם מאפיינים שליליים מאוד דומים, שמוצג בצורה נפלאה בסרט King Corn.
לשם פרופורציה, אם כל המכוניות המונעות היום על ידי דלק פוסילי היו מונעות על ידי ביו-דלק מקנביס, הרעב בעולם היה מחוסל וחלקו של האדם בהתחממות הגלובלית היה נפסק.
נקודה נוספת, הרלוונטית במיוחד למדינת ישראל, היא שחיסול התלות העולמי בנפט תחסל את התמיכה הכספית הרבה שמקבלים ארגוני טרור איסלאמיים ממדינות המזרח התיכון הנהנות מעושר רב בזכות מכירת נפט.
צמח קטן יציל את העולם. צילום: Luca Galuzzi - http://www.galuzzi.it
איך מעשנים את החרא הזה?!
חשוב להדגיש, ישנם זנים רבים של קנביס והזן המשמש לתעשייה – המפ – כמעט ואינו מכיל את החומר הפעיל הממסטל – THC. כדי להתמסטל ממריחואנה תעשייתית יש לעשן שדה שלם של הצמח. מטעמי תעמולה, הקנביס, על שלל זניו, מוצג כסם מריחואנה ויתרונות הצמח נעלמים אל מול ההשפעה הממסטלת של חלק מהזנים.
לגידול קנביס יתרונות רבים: הוא זול לגידול, זול לעיבוד, אין צורך לרססו בקוטלי חרקים ויש לו שורשים ארוכים היורדים לעומק האדמה ומשביחים את הקרקע באמצעות תהליכי אנטי-חימצון טבעיים. ההמפ מעולה לניטרול מתכות כבדות בקרקע ואפילו מגדלים אותו ליד צ’רנוביל, העיר באוקראינה בה התפוצץ כור גרעיני וזיהם את האוויר והקרקע.
מסיבי הקנביס אפשר לייצר דפים ולצמצם את כריתת יערות הגשם – הריאות הירוקות של העולם. לצמצום בירוא היערות יש השפעה חיובית כפולה – יותר עצים ישארו בחיים לקלוט פחמן דו-חמצני ויפלטו יותר חמצן, וגם פחות יערות יישרפו וכך ייפלטו פחות מזהמים לאטמוספירה.
סיבי הקנאביס הם החזקים והעמידים ביותר מכל סוגי הסיבים הרכים והקשים והם מעולים לתעשיית הטקסטיל ולייצור בדים, חבלים ומפרשים. בתחום הבנייה משמשים סיבי הצמח לייצור לבנים אקולוגיות, לוחות בידוד סיביים, חומרי מילוי ואיטום, תחליפי סיבי זכוכית, טיח ומלט ידידותיים לסביבה. מוצרים נוספים המיוצרים מהצמח הם צבעי שמן ודפוס, חומרי המסה ודילול, חומצות שומניות, שמני סיכה, חומרי הגנה וציפוי, תחליפי דיזל, דלק מטוסים, שמני בישול ותאורה, ודלקים.
בשנת 1941 הציג יצרן הרכב, הנרי פורד, את “הרכב שצמח מהאדמה”. שילדת הרכב הייתה עשויה מתחליף פלסטיק עשוי סיבי קנאביס, שיבולי שעורה וסיביו של צמח הסיסאלגבה, והדלק היה מתאנול ביולוגי שהופק מהצמח. את חומר הגלם – הקנאביס – גידל פורד בחוותו הפרטית. פורד הזהיר מפני השתלטותם של מקורות האנרגיה המתכלים בעתיד.
גם כיום משמש הקנביס בתעשיית ברכב. יצרני רכב כמו פורד, ג’נרל מוטורס, קרייזלר, ב.מ.וו, מרצדס והונדה מייצרים רכיבים, כגון פנלים של דלתות ולוחות שעונים, מחומרים מחוזקים בסיבי קנביס במקום בפייברגלס. הקנביס זול יותר מפלסטיק וקל יותר בכ-30% וכך הרכב יכול לנצל את הדלק ביעילות רבה יותר, המשתלמת גם לצרכן וגם לסביבה.
במהלך מלחמת העולם השנייה השיק הממשל אמריקני קמפיין לעידוד גידול קנביס בשל המחסור הצפוי בסיבים לטקסטיל. בשנת 1944 קרא איגוד החוואים הלאומי לגדל את הצמח המופלא לשימוש גם בתוך ארה”ב.
ההמפ תמיד נחשב לגידול חיוני באמריקה. ג’ורג’ וושינגטון, נשיאה הראשון של ארה”ב, רשם ביומנו: “הפיקו את המירב מזרעי הקנאביס! זִרעו אותם בכל מקום”. הנשיא, תומאס ג’פרסון, הצהיר: “לקנאביס יש חשיבות עליונה למסחר ולצי, הווה אומר לעושרה של מדינתנו ולביטחונה”. וושינגטון וג’פרסון גידלו קנאביס באחוזותיהם הפרטיות.
אחרי מלחמת העולם השנייה, הפופולריות של הצמח בקרב חקלאים דעכה אך בעולם עדיין קיימת תעשיית המפ מפותחת. באירופה מגדלים את הצמח בעיקר לטקסטיל ובקנדה מופקים זרעי הצמח בשל ערכם התזונתי הגבוה.
אנחנו נמצאים בצומת דרכים בכול הנוגע לאיכות הסביבה והמשך קיומנו על כדור הארץ, כפי שאנחנו מכירים אותו. אם אנחנו רוצים להמשיך וליהנות מהנהרות והאגמים, הקרחונים והמדבריות, יערות הגשם והמישורים הירוקים הגדולים עלינו לחשוב על דרך מקורית, זמינה וזולה להפוך את תהליך ההתחממות הגלובלית. או שעלינו פשוט להביט מולנו ולראות שדרך כזו קיימת ועלינו רק לנצל אותה. מתברר שהגאונות, היא באמת בפשטות.

מחקר: גראס הוא לא סם מעבר. כאילו שלא ידענו


מאת אורן דותן יום שני, 6 ספטמבר, 2010
צילום: Flickr.com
אחד השקרים הגדולים של המאבק המיותר בגראס הוא שמריחואנה זה סם מעבר לסמים קשים באמת. בכל ראיון רשמי או שיחה למצלמה, אומרים סוכני הבבילון כי מי שמתחיל בצינגלה סופו להחליף מזרקים בסמטאות חשוכות. אבל כל מי שעוסק בתחום או מכיר את הצמח המופלא יודע שזה לא נכון, אבל למה לבלבל את הציבור בעובדות כשאפשר להציף אותו בפחדים?
דוגמה אחרונה ובוטה אפשר למצוא בגיליון יולי של מגזין בלייזר. הכתב רם גלבוע שאלאת שמאי גולן, דובר הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, האם הוא חושב שבגלל היובש, בתקופה האחרונה, יעברו הסטלנים לסמים קשים? תשובתו לא השאירה מקום לספק והתנוססה שחור על גבי לבן בין דפי המגזין: "אין סכנה כזאת", הבטיח גולן. "זה לא אותו קהל".
לדברי חוקרים באוניברסיטת ניו-המפשיר, התאוריה לוקה בחסר וגראס מהווה סם מעבר רק בקרב צעירים עניים ומובטלים הסובלים מסטרס. ממש לא המעשן הנורמטיבי הממוצע. במילים אחרות, הגראס לא מוביל אנשים לסמים קשים אלא המסלול של חייהם. הגראס, כידוע, אינו ממכר ואינו מעניק תחושה כמו קוקאין והרואין, ולכן מסקנות המחקר רק מחזקות את מה שסטלנים בכל העולם יודעים – הגראס הוא אחד הסמים היותר בטוחים לשימוש, פחות מסוכן מאלכוהול ומניקוטין הסמים החוקיים שמכניסים למדינה מיליונים, ואינו גורם לאנשים לחפש את הסטלה החזקה הבאה במקומות אחרים.
"הסברה הרווחת היא כי ניתן למנוע שימוש בסמים קשים על ידי הרחקה של כל סוגי הסמים מבני נוער, אבל השימוש בסמים קשים אינו נובע מעישון המריחואנה", הבהיר חד משמעית החוקר הראשי, ד"ר קארן ואן גונדי, בראיון לחדשות סי.בי.אס.
המחקר הזה הוא רק עוד הוכחה המצטרפת לשורה ארוכה של עובדות המעידות כי הגיע הזמן להביא לסוף משבר האמון בין הציבור לעומדים בראשו. הסיבות בגינן הוצא הגראס מחוץ לחוק צריכות לעלות שוב על שולחן הדיונים ולסנגר על עצמן מחדש, ורק בתום תהליך מושכל של דיון, הכרת העובדות ושמירה על זכותו של הציבור על גופו נוכל להביא ללגליזציה של המריחואנה ולהחזיר את האמון במדינה.

קו המותניים - גורם סיכון להתקף לב



הקשר שבין המותניים ללב

קו המותניים - קשר ישיר למחלות לב
יפעת גדות
חוקרים גילו קשר בין דלקתיות סביב תאי שכבת שומן המעי לתהליך של התקשות העורקים - טרשת עורקים
לרשימה המלאה

קו המותניים - סיכון לסרטן המעי הגס



קו המותניים - סיכון לסרטן הערמונית

האם מבנה גופכם מזכיר יותר "תפוח" או אגס" ומה הבדל בינהם בהיבט של הסיכון לפתח מחלות לב

▪  ▪  ▪
השמנה היא גורם סיכון למחלות לב אך אנשים הנושאים את רוב המשקל העודף שלהם סביב המותניים וזוכים לעיתים קרובות לכינוי "צורת תפוח" נמצאים בסיכון גבוה עוד יותר למחלות לב מאלו הנושאים את רוב המשקל העודף מתחת לקו המותניים ("צורת אגס").

ישנן מספר דרכים לקבוע אם אתם "סוחבים" משקל רב מדי סביב הבטן:

  • היקף המותניים. השתמשו בסרט מדידה כדי למדוד את היקף המותניים - בחלק של עצם האגן בקו החגורה. היקף מותניים העולה על 102 סנטימטרים לגברים או על 89 סנטימטרים לנשים מצביע על עלייה בסיכון.

  • יחס מותניים-ירכיים. השתמשו בסרט מידה כדי למדוד את היקף המוניים. לאחר מכן מדדו את היקף הירכיים בחלק הרחב ביותר שלהן. כדי לחשב את היחס מותניים-ירכיים חלקו את מידת המותניים במידת הירכיים. יחס מותניים-ירכיים גבוה מ-0-9 לגברים ומ-0.85 לנשים מצביע על עליה בסיכונים הבריאותיים.

הסיבה לכך שצורת הגוף משפיעה על הסיכון למחלות לב אינה מובנת לגמרי, אך אנשים עם "צורת תפוח" נוטים יותר לסבול גם מתסמונת מטבולית - גורם סיכון נוסף למחלות לב.

למרות שקשה מאד לשנות את צורת הגוף הטבעית, שמירה על משקל בריא והתעמלות על בסיס קבוע הן הדרכים הטובות ביותר לצמצום קו המותניים.

בטן גדולה מעלה את הסיכון לסרטן ריאות



עדיין אין המלצות [צילום: יח"צ-קפלן]

קו המותניים - גורם סיכון להתקף לב

קו המותניים - סיכון לסרטן המעי הגס

קו המותניים - סיכון לסרטן הערמונית

היקף מותניים רחב יותר העלה את הסבירות לסרטן ריאות בקרב מעשנים ומעשנים לשעבר

▪  ▪  ▪
מעשנים הנושאים משקל עודף סביב המותניים עלולים להיות בסיכון גבוה יותר לסרטן הריאות. אלו ממצאי מחקר חדש.

הממצאים, יחד עם העובדה כי הסיכון לסרטן ריאות גבוה יותר גם בקרב מעשנים רזים, מראים כי לדרך שבה אדם מעשן צובר שומן, יש תפקיד בסבירות שלו, או שלה, לפתח סרטן ריאות.

  • החוקרים - מהקולג' לרפואה אלברט איינשטיין שבניו-יורק.

מספר מחקרים גילו כי אינדקס מסת גוף (BMI) נמוך, משמעותו סיכון גבוה יותר לסרטן ריאות בקרב מעשנים. ההסבר לקשר כולל את העובדה כי מעשנים בדרך כלל רזים יותר מאנשים לא מעשנים, כמו גם הנטייה להעלות במשקל לאחר הפסקת העישון. מנגנון אפשרי נוסף שיכול להסביר את הקשר היא העובדה שאנשים מורידים במשקל כשהם מפתחים סרטן ריאות.

עם זאת, ניתוח נתונים מעמיק לא תומך בהסברים אלו. כדי להבין טוב יותר את הקשר בדקו החוקרים נתונים מהמחקר "Women's Health Initiative".

לאורך תקופה של 8 שנים, 1,365 ממשתפי המחקר פיתחו סרטן ריאות. כשהחוקרים בדקו את ה-BMI לאחר שלקחו בחשבון את היקף המותניים, הם גילו כי הן מעשנים והן מעשנים לשעבר עם BMI נמוך היו בסיכון גבוה יותר לסרטן ריאות.

אך כשבדקו את היקף המותניים ללא קשר ל-BMI, גילו כי היקף מותניים רחב יותר העלה את הסבירות לסרטן ריאות בקרב מעשנים ומעשנים לשעבר. לא נמצא קשר בין BMI והיקף מותניים לסיכון לסרטן ריאות בקרב אנשים שמעולם לא עישנו.

החוקרים ציינו כי את הממצאים, שפורסמו בעיתון האמריקני לאפידמיולוגיה, יש לאשר במחקרים נוספים, וכי עדיין לא גילו מהו המנגנון העומד מאחורי הקשר.

ייתכן ויש לכך קשר עם אחסון השומן, חילוף החומרים וחילוף החומרים של הקרצינוגנים. קרצינוגנים אלו נוטים להצטבר ברקמות שומן ותהליכים אלו עשויים לשחק תפקיד בהתפתחות סרטן ריאות.

עוד כתבו החוקרים כי הם עדיין לא יכולים לפרסם המלצות ואינם מעודדים אנשים לרדת במשקל כדי להוריד את הסיכון שלהם לסרטן ריאות. עישון הוא עדיין גורם הסיכון העיקרי.

שומן בבטן - מזיק לבריאות העצמות



גורם סיכון [צילום: AP]


בטן גדולה מעלה את הסיכון לסרטן ריאות



למרות הסברה כי נשים שמנות נמצאות בסיכון נמוך לפתח אוסטאופורוזיס וכי עודף שומן גוף דווקא מגן כנגד איבוד מסת עצם, מחקרים חדשים מוכיחים את ההיפך - שומן בטני פנימי רב מדי הוא בעל השפעה מזיקה על בריאות העצמות

▪  ▪  ▪
סגרו את הפה, צאו לרוץ, לכו לתזונאית, העיקר עשו כל מה שאפשר כדי להפטר מהצמיגים שסביב הבטן.

במשך שנים, הסברה הייתה כי נשים שמנות נמצאות בסיכון נמוך לפתח אוסטאופורוזיס וכי עודף שומן גוף דווקא מגן כנגד איבוד מסת עצם, אך מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי שומן בטני פנימי רב מדי הוא בעל השפעה מזיקה על בריאות העצמות.

ידוע כי השמנה היא בעיה בריאותית ציבורית רצינית, כתבו החוקרים, מבית החולים הכללי במסצ'וסטס. כעת ברור כי השמנה בטנית צריכה להיות חלק מרשימת גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס ולאיבוד מסת עצם.

על-פי המרכז למניעת ובקרת מחלות (CDC) כ-72 מיליון אמריקנים נחשבים לשמנים. ה-CDC מגדיר השמנה כאינדקס מסת גוף של 30 או יותר. השמנה קשורה לבעיות בריאות רבות, כולל למחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם), לסוכרת, לרמות כולסטרול גבוהות, לאסתמה, לדום נשימה בשינה ולמחלות מפרקים. ולמרות זאת, ההשערות היו כי נשים עם משקל גוף גבוה יותר נמצאות בסיכון נמוך יותר לבעיות של איבוד מסת עצם.

לא כל שומן הגוף דומה. שומן תת עורי נמצא מתחת לעור, ולעומתו, שומן של הקרביים או שומן בטני פנימי ממוקם עמוק מתחת לרקמת השריר בחלל הבטן. גנטיקה, תזונה והתעמלות כולם תורמים לרמת השומן של המעי הנאגר בגוף. עודף שומן זה נחשב מסוכן במיוחד, מפני שבמחקרים קודמים הוא נמצא קשור לעליה בסיכון למחלות לב.

החוקרים בדקו את השומן התת עורי ואת שומן המעי, כמו גם את השומן במוח העצם ואת צפיפות המינרלים בעצם אצל 50 נשים לפני גיל המעבר עם BMI של 30 בממוצע. כל אישה עברה בדיקת MRI ספקטרוסקופית כדי להעריך את רמת השומן במוח העצם ב-L4, החוליה הרביעית בחלק המותני של עמוד השדרה. לאחר מכן, צפיפות המינרלים בעצם נמדדה בעזרת טומוגרפיה ממושבת מדידה (QCT), בדיקה המשמשת להערכת איבוד מסת עצם.

ההדמיה גילתה כי נשים עם שומן רב יותר של המעי היו עם רמות גבוהות יותר של שומן במוח העצם ועם צפיפות מינרלים נמוכה יותר. לא נמצא קשר משמעותי בין שומן תת עורי או סה"כ השומן לשומן במוח העצם או לצפיפות המינרלים בעצם. התוצאות הראו חד-משמעית כי שומן בטני הוא הסמן לבריאות העצם ולא השומן התת עורי או השומן סביב אזור הירכיים.

חשוב מאד שהציבור יהיה מודע לכך שעודף שומן בבטן הוא גורם סיכון לאיבוד מסת עצם, כמו גם למחלות לב ולסוכרת. למרות שאיבוד מסת עצם נפוץ יותר בקרב נשים, צוות החוקרים מבצע כעת מחקר כדי לקבוע אם שומן בטני הוא גורם סיכון לכך גם אצל גברים.

חדש: מסטיק - למלחמה בעששת







חברה גרמנית פיתחה מסטיק שלעיסתו הורידה את כמות החיידקים בפה פי 50

▪  ▪  ▪
מסטיק המכיל את החיידק "הידידותי" לקטובצילוס, המסייע במניעת ריקבון בשיניים, פותח על-ידי חברת כימיקלים גרמנית בשם BASF ועשוי להגיע לשוק כבר בשנת 2007.

חיידק הלקטובצילוס שבמסטיק נלחם במוטציה של חיידק הסטרפטוקוקוס הגורם לריקבון בשיניים, על-ידי כך שהוא נדבק לשטח פני השן ומייצר חומצה רבת עוצמה המפרקת את האמאיל של השן.

הלקטובצילוס הנלחם בעששת שבחניכיים מאלץ את הסטרפטוקוקוס להפוך לגוש. מצב זה מונע מהחיידק להדבק לשיניים ומקל על השטיפה המסלקת אותו מהפה.

ניסויים הראו כי המסטיק יכול להפחית את כמות החיידקים המזיקים שבפה פי 50, כך על-פי מאמר שפורסם בעיתון "Chemistry & Industry".

על-פי דיווחים של 'The Herald', חברת BASF מפתחת גם מוצרים אחרים המבוססים על חיידקים, כולל משחת שיניים, מים לשטיפת פה, ודאודורנט.

מחקר: אנטיביוטיקה מזיקה לשיני ילדים





משך השימוש באנטיביוטיקה 'אמוקסיצילין' נמצא קשור לרעלת פלואור בשיניים קבועות של ילדים

▪  ▪  ▪
טיפול בדלקת אוזניים של תינוק עם האנטיביוטיקה 'אמוקסיצילין' מכפיל את הסיכון שהילד יסבול מבעיות בשיניים הקבועות מאוחר יותר, כך עולה ממחקר חדש.

מצב של רעלת פלואור של השיניים נובע מחשיפה לכמות גדולה מדי של פלואוריד במהלך היווצרות האמייל על השיניים. ההשפעה על השיניים החותכות והטוחנות עשוייה להתבטא מכתמים לבנים שכמעט ולא ניתן לראות ועד לכתמים חומים ושחורים, ולגרום לבעיות נוספות בשיניים מאוחר יותר בחיים.

בסך-הכל 24% ממשתתפי המחקר פיתחו רעלת פלואור ושימוש באנטיביוטיקה בין בגילאים שבין 3 חודשים עד 6 חודשים הכפיל את הסיכון למצב.

משך השימוש ב'אמוקסיצילין' נמצא קשור למספר ההתפרצויות המוקדמות של רעלת פלואור בשיניים קבועות, כך דיווחו החוקרים ב-"Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine".

במחקר בוצע מעקב אחר 579 ילדים מרגע לידתם ועד גיל 32 חודשים. 91% מהם השתמשו באמוקסיצילין לפחות פעם אחת - סימן לפופולאריות הרבה של האנטיביוטיקה וההשפעה הפוטנציאלית שלה על בריאות השיניים.

הממצאים הראו כי השימוש באמוקסיצילין בינקות יכול לשאת עימו מספר סיכונים להתפתחות השיניים שלא תועדו עד כה.

ולמרות שתוצאות מחקר זה אינן מהוות עדיין המלצה להפסיק את השימוש ב'אמוקסיצילין' בשלב מוקדם בחיים, הן מדגישות עוד יותר את הצורך להשתמש באנטיביוטיקה בתבונה, במיוחד במהלך הינקות.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...