יום רביעי, 29 ביוני 2011

מדוע האצבעות מתקמטות במים? 10 עובדות מרתקות על הגוף האנושי!

10 עובדות מרתקות על גוף האדם!

עובדות מרתקות על גוף האדם

שנה ללא קיץ


חם לכם? האם אתם נוטפים אגלי זיעה? האם הבגדים נדבקים אליכם והגוף שלכם ספוג לחות ורותח מעצבים?
רגע לפני שאתם מפסיקים להתלונן וממהרים להדליק את המזגן, כדאי שתדעו שפעם, לפני 195 שנה, כל האנשים בעולם, היו מתחלפים איתכם ברגע! 

 
שנה ללא קיץב-10 באפריל 1815, התפרץ הר טמבורהבאינדונזיה וגרם להרס הקטלני ביותר שידעה האנושות ב-1,600 השנים האחרונות. כדי להבין את גודל הנזק, חישבו על כך שכוח הפיצוץ היה חזק פי 52,000 מאשר פצצת האטום שהוטלה על הירושימה.
כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 10,000 בני אדם וההר, שגובהו היה כ-13,000 מטר, ירד ב-4,000 מטר ופלט 93 ק"מ של אפר וולקני לאטמוספירה.
האפר הסמיך התקשה להתפזר וחסם את קרני השמש, כמו גם השפיע על הפעילות המגנטית שלה. כתוצאה מכך, שנת 1816 הייתה שנה ללא קיץ.
רישומים מראים כי שנת 1816 הייתה השנה הכי קרה במאה השנים האחרונות ואחת מ-10 השנים הכי קרות בהיסטוריה! 
לקח לכדור הארץ 3 שנים להתאושש מההתפרצות.
הפיצוץ גרם לצניחה משמעותית בטמפרטורות, מה שיצר סופות שלגים, מבול שוטף, פגיעה בתשתיות ובבעלי חיים, הרס מאסיבי של יבולים חקלאיים והתפרצות של מגיפות קטלניות.
במזרח הרחוק, 92,000 אנשים נהרגו כתוצאה מרעב, בהודו התפרצה מגיפת כולירה ובאירופה נהרגו כ-200,000 אנשים ממחלת הטיפוס. כמו-כן, בעקבות הרס היבולים והפגיעה הקשה בתשתיות, החלו מהומות מזון במדינות שונות באירופה, בעיקר בשוויץ, בצרפת ובאנגליה. גם ארה"ב וקנדה הושפעו מצניחת הטמפרטורה ויש הסבורים כי הרס היבולים החקלאיים בניו-אינגלנד הוא זה שהוביל להגירה ההמונית למרכז-מערב המדינה ושינה את פני החקלאות לנצח.
בני האדם על פני כדור הארץ קפאו למוות. פיללו למקור חום ולקרני שמש. נשמע מטורף, נכון? אז רגע לפני שאתם מתלוננים שזה בלתי אפשרי לחיות ככה, בחום הלוהט הזה, חישבו עד כמה נורא זה יכול היה להיות, אם היה כאן אחרת...
חיברה: טל עזר

יום שבת, 23 באפריל 2011

נגינה בגיל צעיר תורמת לחיים שלמים



תרגול של שעות על גבי שעות בנגינה על פסנתר יכול להיות נטל על ילדים רבים, אבל עם העבודה הקשה מסתבר שמגיעים התגמולים.

מחקר חדש מצא כי לימוד ונגינה בתור ילד יחדד את החושים אצל האדם גם כשיזדקן.
גימלאים שהיו נגני פסנתר, חליל, קלרינט ושאר כלי נגינה, נמצאו עדיפים בהרבה במבחני אינטלגנציה שנערכו בגיל מתקדם, ביחס לשאר האוכלוסיה.
וככל שהם ניגנו במשך זמן רב יותר בצעירותם, כך התוצאות היו טובות יותר בזקנתם.

"החדות של האדם מתכהה במהירות במצבים כמו אלצהיימר", אומרת ברנדה פלאדי מאוניברסיטת קנזס, "הפעילות המוסיקלית לאורך החיים מהווה תרגיל קוגנטיבי מאתגר שעוזר למוח להכיל אתגרים קוגנטיביים להמשך החיים, להבדיל מאנשים אחרים.
כשאדם לומד לנגן ומתמיד לאורך זמן, זה יוצר קשרים במוח שמפצים על ירידה קוגנטיבית בזמן שאנו מזדקנים".


על אף שנעשו מחקרים רבים שהראו כיצד נגינה משפיעה לחיוב על התפתחותם של ילדים, זוהי הפעם הראשונה בה נראה בבירור כי הדבר תורם רבות לאדם לאורך חיים שלמים.
המחקר כלל 70 מבוגרים בריאים בגילאי 60-83 שהתחלקו לקבוצות בהתאם לרקע המוסיקלי שלהם.
הנגנים היו טובים יותר מאלה שהגיעו ללא כל רקע מוסיקלי, ובהפרש ניכר.
צריך להבהיר שכל הנגנים היו חובבנים בלבד, שניגנו לא יותר מ-10 שנים, ועדיין היה מדובר בנקודת פתיחה מדהימה.

במחקר שבחן יכולות קוגנטיביות בין מוסיקאים מקצועיים לבין החובבים, נמצאו הפרשים קטנים וזניחים, מה שמראה שעצם הרקע המוסיקלי הוא שקובע ואורכו הוא פרמטר זניח יותר.

ד"ר פלאדר הוסיפה: "בהתבסס על מחקרים קודמים ועל המחקר שלנו, אנו מאמינים כי השנים בהן הידע המוסיקלי נרכש הן קריטיות. ככל שהגיל צעיר יותר, כך ההשפעה גדולה וטובה יותר.
יש תקופות מכריעות שבהן במידה והמוח משפר את הלמידה ומחזק את הצד הקוגניטיבי, הדבר בעל השפעה גדולה וחיונית על התפתחות המוח בעתיד".

יום שני, 18 באפריל 2011

מחקר מעניין שמראה כמה המוח שלנו פועל בצורה אוטומטית..



יום ראשון, 17 באפריל 2011

עשרת המחקרים המפורסמים ביותר בפסיכולוגיה


פסיכולוגיה זה המחקר של המוח האנושי והתהליכים הנפשיים בהקשר של התנהגות אנושית וטבע האדם. כיוון שזהו נושא המחקר בפסיכולוגיה, אין היא נחשבת למדע "קשה", למרות שפסיכולוגים עורכים מחקרים ומפרסמים אותם בכתבי עת נחשבים. כמה מהמחקרים הפסיכולוגים שנעשו במשך השנים, חושפים דברים לגבי הצורה בה אנו חושבים ומתנהגים שכנראה אנו לא רוצים לאמץ אך הם בהחלט יכולים להוות חומר למחשבה. זה בהחלט משהו.
1. בעל זבוב – תאורית הזהות הקבוצתית.
ניסוי "שודדי המערות", הוא ניסוי פסיכולוגי קלאסי שבנוי מ- 2 קבוצות של ילדים בני 11 בפארק באוקלהומה, ומראה כיצד בקלות  נבנת זהות קבוצתית אקסקלוסיבית וכמה מהר הקבוצה מתדרדרת מבחינה מוסרית ומאמצת דפוסים של דעה קודמת ואנטיגוניזם לאנשים מבחוץ. החוקרים ערכו סידרה של ניסויים. בניסוי הראשון חברי הקבוצות חברו יחד בכדי לצאת נגד אויב משותף. בניסוי השני הם חברו יחד בכדי לצאת נגד החוקרים עצמם, ובניסוי השלישי הצליחו החוקרים לגרום לקבוצות לצאת האחת נגד השנייה.
2. ניסוי כלא סטנפורד – הכוח משחית.
הניסוי הידוע לשימצה שמטרתו הייתה להגיע לעומקי הרוע שבלב האדם, הסתיים בכך שגרם לפגיעה גם בחוקרים עצמם וגם במושאי המחקר. החוקרים חילקו את משתתפי הניסוי לשתי קבוצות: אסירים ושומרים. הניסוי נערך במרתפי אוניברסיטת סטנפורד שם יצרו מעין בית כלא. האסירים היו כפופים למאסר, חיפוש ללא בגדים, בדיקת כינים, גילוח הראש והתעללויות נוספות. לשומרים נתנו אלות. האסירים מרדו ביום השני ותגובת השומרים הייתה ברוטלית  וקשה. תוך זמן קצר, האסירים התנהגו בצייתנות מוחלטת, בזמן שהשומרים אימצו את השליטה על ידי התגרות והתעללות באסירים. הניסוי הזה יכול לאשר את ההנחה שלבני האדם יש נטייה לטפח רוע. הניסוי שהיה אמור להיערך שבועיים הסתיים לאחר 6 ימים עקב התעללות קשה מידי.
3. ציות לסמכויות – הקיבולת של בני האדם לאכזריות.
ב- 1963, פסיכולוג בשם מילגרם, ערך ניסוי במטרה לבדוק עד כמה אנשים מוכנים לציית לסמכויות כשהם מתבקשים להכאיב לאדם אחר. העולם עדיין תהה בקשר לנסיבות ולגורמים שהובילו לזוועות הקשות של מלחמת העולם ה- 2. למשתתפי הניסוי נאמר שהם צריכים להיות המורים של תלמידים (התלמידים היו מעין שתולים של המחקר). הם היו צריכים לגרום לשוק חשמלי בכל פעם שתלמיד לא ענה נכונה על שאלה שנשאל. מה שיותר גרוע היה שהם התבקשו להעלות את חוזק הזרם בכל פעם שהתלמיד טעה. למרות זעקות הכאב שהגיעו מהתלמידים, אותם המורים לא ראו, המשיכו המורים לתת שוקים חשמליים כפי שהורה להם המומחה שלבש חלוק מעבדה. הם המשיכו אפילו שנאמר להם שהתלמיד איבד הכרה. המסקנה? נראה שאנו בני האדם מסוגלים בקלות רבה מידי לשים בצד שיקולים אתיים ומוסרים, כשסמכות מעלינו מורה לנו לעשות כך.
4. קונפורמיסטיות – לא להאמין לעינינו המשקרות.
בשנת 1951 פסיכולוג בשם סלומון אש, ערך מחקר בכדי לבדוק עד כמה יכולת השיפוט של היחיד מושפעת מהקבוצה.  הנבדקים התבקשו למסור תשובה לשאלה על משהו מסוים. לאחר שחלק ניכר מהקבוצה מסר את תשובתו המוטעית בכוונה, 50% נתנו גם כן את התשובה השגויה. רק 25% סירבו לשנות את דעתם, ו- 5% תמיד הלכו עם דעת ההמון. המשמעות היא ששליש מהאנשים יתעלמו ממה שהם יודעים שנכון וילכו עם ההטעיה, אם הם נמצאים בתוך קבוצה שמתעקשת על כך שההטעיה היא האמת. מעניין מה עוד אנשים יהיו מוכנים לעשות תחת השפעת קבוצה.
5. לשקר לעצמנו – דיסוננס קוגניטבי.
ניסוי קלאסי שנערך ב- 1959 פסיכולוגים עיצבו ניסוי בעל שלב אחרי שלב של הטעיות, בכדי לראות עד כמה אנשים יתעלמו מנסיונם האישי, אפילו עד למצב שהם יעזרו לשכנע אדם אחר במשהו שהם עצמם לא מאמינים כי הוא נכון. היכולת הזו לשקר לעצמנו כך, מתקשרת לרצון שלנו להצטרף ולהשתלב בתוך קבוצה.
6. מניפולציות על הזיכרון – האם אתה באמת זוכר מה ראית?
ב- 1974, חוקרים ערכו מחקר שבדק עד כמה אפשר לסמוך על הזיכרון והאם אפשר לעשות מניפולציה על הזיכרון לאחר מעשה. 45 אנשים צפו בסרטון על תאונת דרכים. 9 מהאנשים התבקשו להאריך  באיזה מהירות היו המכוניות בזמן ההתנגשות. 4 קבוצות אחרות נשאלו את אותה שאלה רק שבמקום המילה התנגשות, נאמרו המילים: ריסוק, חבטה, יצירת מגע. אלו שהמילה אצלם הייתה ריסוק, העריכו את המהירות ב- 10 קמ"ש יותר מאלו שהמילה אצלם הייתה יצירת מגע. שבוע לאחר מכן, נשאלו הנבדקים לגבי שמשות מנופצות (דבר שמצביע על תאונה קשה יותר), אלו שמילת המפתח אצלם הייתה קשה יותר כמו "ריסוק" טענו שהם זוכרים זכוכיות שבורות, אפילו שבסרט לא היו שום זכוכיות. נראה כי למילה מסויימת יכולה להיות עוצמה כל כך חזקה, שהיא יוצרת לבדה אירוע שלם. 
7. המספר הקסום של הזיכרון: 7.
הפסיכולוג ג'ורג' מילר כתב ב-1956 שהוא הרגיש "נרדף" ע"י המספר 7, שלא הפסיק לרוץ לו בראש מתי שהוא קרא עיתון או כל מידע אחר. לפעמים יותר, לפעמים פחות אבל תמיד זה היה 7. מילר פיתח תאוריה שהמספר ה"קסום" הזה מייצג את המספר של הדברים שאנחנו מסוגלים להחזיק בזיכרון לטווח הקצר בכל זמן נתון (פלוס מינוס 2).
עוד מחקרים שנערכו לאחרונה הוכיחו שאנשים מסוגלים ל"קבץ" דברים בזיכרון לטווח קצר – וע"י כך לזכור יותר דברים פרטניים – עדיין בסך הכל אם מחשיבים גם את הקבוצות, המספר יוצא 7, פלוס מינוס 2. אולי בגלל זה תמיד החשיבו את המספר 7 כמספר אלוהי, קסום וחשוב. 
8. האנטומיה של היסטריה-המונית: מלחמת העולמות.
אורסון ולס שידר ברדיו עיבוד של הרברט ג'ורג' וֵלס "מלחמת העולמות" וגרם לפניקה בקרב 3 מליון מתוך 6 מליון המאזינים לתוכנית. מאוחר יותר, פסיכולוגים ראיינו 135 מאזינים על התגובה שלהם לתוכנית.
מספר מפתיע של אנשים שנתקפו בפניקה לעולם לא טרחו לבדוק את אמינות התוכנית, ועוד מספר גבוה של אנשים האמינו בגלל שזה נאמר ברדיו. אנחנו חושבים שהיום אנחנו יותר חכמים ושלא ניפול בפח, אבל אל תהיו כ"כ בטוחים, כיום התקשורת משפיעה על הרגשות והרצונות שלנו כדרך קבע.
9. שולחן המשא-ומתן: איומים לא עוזרים.
למרבה המזל, התנהגותו של הפרט פחות מטעה ופחות אלימה מאשר התנהגותה של הנורמה הקבוצתית. בתחום הדיפלומטיה בין יחידים וקבוצות, אנשים מנסים להשיג ויתורים שהם רוצים או צריכים מאחרים, בדר"כ מבלי לוותר על יותר מדיי בתמורה. החוקרים מורגן דויטש ורוברט קראוס בדקו שני גורמים המעורבים בקבלת הסכמים: תקשורת ואיומים.
הניסוי המסובך הזה הראה שמשא ומתן יותר משתלם מאשר איומים, חד-צדדיים או דו-צדדיים. לא בדיוק האישור המלהיב לקפיטליסט שאומר "המנצח לוקח את כל הקופה", אך במבט על הכלכלה של ימינו אולי אנחנו צריכים לזכור את התוצאות של הניסוי הזה.
10. התנהגות מסוכנת: תורת-הערך.
אם מדברים על כלכלה, החוקרים דניאל קהנמן ועמוס טברסקי חקרו את ההחלטות שמתקבלות במצבים מסוכנים ופיתחו תיאוריה שזיכתה אותם בפרס נובל, שימשה לניבוי העתיד הכלכלי והשפיעה על הקמפיינים השיווקיים.
התגלה שהכל תלוי בהצגת הדברים. אנשים מתנהגים בצורה שונה בהתאם למצב שהוצג להם. אנשים נוטים לקחת סיכונים מתי שמוצג להם מה הם הולכים להפסיד, לעומת מצב בו מוצג להם מה הם הולכים להרוויח, בו הם נוטים פחות לקחת סיכונים. דבר זה נוגד את ההגיון שלנו, אז קח  את זה בחשבון בפעם הבאה שתנסה לבלף בפוקר..

כיצד מתקבעת פרדיגמה (תבנית מחשבה)?


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ההשפעה של החוליות השונות שבעמוד השדרה


עמוד השדרה הוא החלק הקשיח במערכת הנושאת את משקל חלקו העליון של הגוף ותפקידיו העיקריים להגן על חוט השדרה ולאפשר יציבות לגוף. תעלת השדרה העוברת לאורכו מכילה את חוט השדרה ומגינה עליו. הזיזים המקיפים את קשת החוליה מאפשרים קשר בין השרירים לשלד.
בשנת 1895 ייסד ד"ר דניאל דייוויד פלמר, את מקצוע הכירופרקטיקה ואת ביה"ס הראשון, באיווה, ארצות הברית. בסיס תפיסתו היה ש-95% מכל בעיות הבריאות יכול להיות מטופל או נמנע באמצעות כוונון של עמוד השדרה. ב-1937 זכתה הכירופרקטיקה להכרה כמקצוע רפואי בארצות הברית. האבחון של הרופאים הכירופרקטורים הנו קונבנציונאלי באמצעות צילומי רנטגן, CT ,MRI ובבדיקות הנוירולוגיות והאורטופדיות ובדיקות מעבדה שונות. הכירופרקטיקה הנה מקצוע רפואי השלישי בגודלו בעולם. מקצוע זה מכיל מגוון גדול של טכניקות טיפול שונות ותתי התמחויות נוספות.
עמוד השדרה מורכב מעשרים וארבע חוליות מהצוואר עד למותן ועוד כשמונה עד עשר חוליות נוספות שחלקן מאוחות בעצם העצה ובעצם העוקץ. בין חוליות עמוד השדרה מפרקים נעים המאפשרים כיפוף ויישור במישור החזיתי ובמישור החיצי ופיתול במישור האופקי. החוליות מופרדות על ידי טבעות סחוס (דיסק בין-חולייתי) המכילות חומר ג'לטיני, שבמצב בו עלולה להתערער היציבות (כגון נשיאת משקל כבד) הן סופגות לחץ של עד מאות קילוגרם לכל סמ"ר‏‏. הדיסקים בולמים את הזעזועים המופעלים על עמוד השדרה. בתוך החוליות עובר חוט השדרה, ומתפקידי עמוד השדרה להגן על חוט השדרה המהווה חלק ממערכת העצבים המרכזית. עמוד השדרה מחובר אל הראש, בית החזה והגפיים.
החוליות מחולקות לאזורים על פי הפרוט הבא:
עמוד שדרה צווארי (Vertebrae cervicales), המכיל שבע חוליות צוואר הנושאות את הראש.
עמוד שדרה חזי (Vertebrae thoracicae), המכיל 12 חוליות אשר כל אחת מהן מחוברת לשתי צלעות, ימנית ושמאלית.
עמוד שדרה מותני (Vertebrae lumbales), המורכב מחמש חוליות הנושאות את משקל כל המחצית העליונה של הגוף.
בחלקו התחתון של עמוד השדרה נמצאים:
העצה (סקרום) המורכבת מחמש חוליות מאוחות.
עצם העוקץ (עצם הזנב) המורכבת משלוש עד חמש חוליות (משתנה מאדם לאדם), למרות שבעצם נאחזים מספר שרירים, נראה שזהו שריד אבולוציוני שכיום אין לו תפקיד מוגדר.
לפניכם אפליקציה המראה למה מתקשרת כל חולייה, ובמקרה בה יש פגיעה בחולייה מה יכולים להיות התסמינים. עברו עם העכבר על כל אחת מהחוליות וראו מהן הקשרים שלה ומה הנזק העלול להגרם מפגיעה בה.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...