תרגול של שעות על גבי שעות בנגינה על פסנתר יכול להיות נטל על ילדים רבים, אבל עם העבודה הקשה מסתבר שמגיעים התגמולים.
מחקר חדש מצא כי לימוד ונגינה בתור ילד יחדד את החושים אצל האדם גם כשיזדקן.
גימלאים שהיו נגני פסנתר, חליל, קלרינט ושאר כלי נגינה, נמצאו עדיפים בהרבה במבחני אינטלגנציה שנערכו בגיל מתקדם, ביחס לשאר האוכלוסיה.
וככל שהם ניגנו במשך זמן רב יותר בצעירותם, כך התוצאות היו טובות יותר בזקנתם.
"החדות של האדם מתכהה במהירות במצבים כמו אלצהיימר", אומרת ברנדה פלאדי מאוניברסיטת קנזס, "הפעילות המוסיקלית לאורך החיים מהווה תרגיל קוגנטיבי מאתגר שעוזר למוח להכיל אתגרים קוגנטיביים להמשך החיים, להבדיל מאנשים אחרים.
כשאדם לומד לנגן ומתמיד לאורך זמן, זה יוצר קשרים במוח שמפצים על ירידה קוגנטיבית בזמן שאנו מזדקנים".
מחקר חדש מצא כי לימוד ונגינה בתור ילד יחדד את החושים אצל האדם גם כשיזדקן.
גימלאים שהיו נגני פסנתר, חליל, קלרינט ושאר כלי נגינה, נמצאו עדיפים בהרבה במבחני אינטלגנציה שנערכו בגיל מתקדם, ביחס לשאר האוכלוסיה.
וככל שהם ניגנו במשך זמן רב יותר בצעירותם, כך התוצאות היו טובות יותר בזקנתם.
"החדות של האדם מתכהה במהירות במצבים כמו אלצהיימר", אומרת ברנדה פלאדי מאוניברסיטת קנזס, "הפעילות המוסיקלית לאורך החיים מהווה תרגיל קוגנטיבי מאתגר שעוזר למוח להכיל אתגרים קוגנטיביים להמשך החיים, להבדיל מאנשים אחרים.
כשאדם לומד לנגן ומתמיד לאורך זמן, זה יוצר קשרים במוח שמפצים על ירידה קוגנטיבית בזמן שאנו מזדקנים".
על אף שנעשו מחקרים רבים שהראו כיצד נגינה משפיעה לחיוב על התפתחותם של ילדים, זוהי הפעם הראשונה בה נראה בבירור כי הדבר תורם רבות לאדם לאורך חיים שלמים.
המחקר כלל 70 מבוגרים בריאים בגילאי 60-83 שהתחלקו לקבוצות בהתאם לרקע המוסיקלי שלהם.
הנגנים היו טובים יותר מאלה שהגיעו ללא כל רקע מוסיקלי, ובהפרש ניכר.
צריך להבהיר שכל הנגנים היו חובבנים בלבד, שניגנו לא יותר מ-10 שנים, ועדיין היה מדובר בנקודת פתיחה מדהימה.
במחקר שבחן יכולות קוגנטיביות בין מוסיקאים מקצועיים לבין החובבים, נמצאו הפרשים קטנים וזניחים, מה שמראה שעצם הרקע המוסיקלי הוא שקובע ואורכו הוא פרמטר זניח יותר.
ד"ר פלאדר הוסיפה: "בהתבסס על מחקרים קודמים ועל המחקר שלנו, אנו מאמינים כי השנים בהן הידע המוסיקלי נרכש הן קריטיות. ככל שהגיל צעיר יותר, כך ההשפעה גדולה וטובה יותר.
יש תקופות מכריעות שבהן במידה והמוח משפר את הלמידה ומחזק את הצד הקוגניטיבי, הדבר בעל השפעה גדולה וחיונית על התפתחות המוח בעתיד".
המחקר כלל 70 מבוגרים בריאים בגילאי 60-83 שהתחלקו לקבוצות בהתאם לרקע המוסיקלי שלהם.
הנגנים היו טובים יותר מאלה שהגיעו ללא כל רקע מוסיקלי, ובהפרש ניכר.
צריך להבהיר שכל הנגנים היו חובבנים בלבד, שניגנו לא יותר מ-10 שנים, ועדיין היה מדובר בנקודת פתיחה מדהימה.
במחקר שבחן יכולות קוגנטיביות בין מוסיקאים מקצועיים לבין החובבים, נמצאו הפרשים קטנים וזניחים, מה שמראה שעצם הרקע המוסיקלי הוא שקובע ואורכו הוא פרמטר זניח יותר.
ד"ר פלאדר הוסיפה: "בהתבסס על מחקרים קודמים ועל המחקר שלנו, אנו מאמינים כי השנים בהן הידע המוסיקלי נרכש הן קריטיות. ככל שהגיל צעיר יותר, כך ההשפעה גדולה וטובה יותר.
יש תקופות מכריעות שבהן במידה והמוח משפר את הלמידה ומחזק את הצד הקוגניטיבי, הדבר בעל השפעה גדולה וחיונית על התפתחות המוח בעתיד".
