המוח שלנו לא תמיד עובד כפי שאנחנו מצפים ממנו!

כמה דברים מעניינים על פעילות המוח המוח הוא בהחלט החלק המדהים ביותר בגוף האנושי. הוא הופך להיות מעניין יותר כאשר הוא לא עובד כפי שאנחנו מצפים. פסיכולוגיה לעיתים קרובות עוזרת לנו להבין כיצד עובד המוח, אבל היא גם חופשת מספר הפתעות. הנה רשימה של מספר דברים מעניינים על המוח.

1. הקיבולת המקסימלית של הזיכרון לטווח קצר שלך הוא 7 פרטים בו זמנית.

לבני אדם יש בעצם 3 צורות של זיכרון: תחושתי, קצר טווח וארוך טווח. זיכרון לטווח ארוך הוא בדיוק כמו מקום בכונן הקשיח. כמו כן, זיכרון לטווח קצר מתפקד כמו זיכרון RAM קטן מאוד. הזיכרון לטווח קצר מסוגל לאחסן בין 5 ל-9 (בממוצע 7) פריטים בכל פעם. אחסון מידע ארוך יותר ידרוש ממך לפרק את הזיכרון ל-7 פריטים או לחילופין לאחסנו בזיכרון לטווח ארוך.

2. הצבע הבולט ביותר הוא שרטרז (ירוק-צהוב).

שרטרז ממוקם באופן טבעי במרכז התדרים של האור הנראה. עיני האדם מצויידות בקולטנים של הצבעים ירוק, כחול ואדום. כשמיקומו במרכז, השרטרז הוא הצבע הבולט ביותר לעיניים, מה שהופך אותו לברור יותר וקל לזיהוי.

3. תת המודע שלך חכם יותר ממך.

במילים אחרות, תת המודע שלך חזק יותר. במחקר שנערך לאחרונה, יצרו החוקרים מסלול מסובך של תנועת ריבוע על פני מסך מחשב, כשבכל פעם הריבוע מופיע בנקודה אחרת. הנבחנים חולקו ל-2 קבוצות. את הקבוצה הראשונה הושיבו מול המחשב בלי להגיד להם שעליהם למצוא היכן יצוץ הריבוע בפעם הבאה. לעומת זאת, כשהושיבו את הקבוצה השנייה מול המחשב אמרו להם שעליהם למצוא היכן יצוץ הריבוע בפעם הבאה. התוצאות היו ברורות. הקבוצה הראשונה, שפתרה את הבעיה בעזרת תת המודע, הצליחה לגלות את המיקום הבא של הריבוע תוך דקות ספורות, לעומת זאת, הקבוצה השנייה, שנסתה לפתור את הבעיה במודע, לא הצליחה גם אחרי שעות ארוכות.

4. יש שתי מערכות עצבים בגוף.

יש לך שתי מערכות עצבים בגוף: האחת שולטת על ההתרגשות ואילו השנייה על האיפוק. אם תחזיק את ידך באויר אתה תוכל להבחין ברעידות קלות. זו הדוגמה הטובה ביותר להתנגשות שבין שתי המערכות.

5. המוח שלך גרוע בהסתברות.

יתכן והמורה לתיכון שלך כבר אמר לך את זה. במחקר שנערך, התבקשו הסטודנטים לדרג את ההסתברות של דברים שונים לאחר שקיבלו מידע ראשוני. השאלה היתה כזו: ג'סיקה היא בת 31, רווקה, כנה ואמיתית. היא סיימה את לימודיה בפילוסופיה. כסטודנטית, היא דאגה מאוד על בעיות אפליה וצדק חברתי וגם השתתפה בהפגנות נגד הגרעין. דרג את המשפטים הבאים מהמשפט בעל ההסתברות הגבוהה ביותר למשפט עם ההסתברות הנמוכה ביותר: א. ג'סיקה עובדת בחנות ספרים ומשתתפת בשיעורי יוגה. ב. ג'סיקה היא עובדת סוציאלית פסיכיאטרית. ג. ג'סיקה חברה בליגת הנשים המצביעות. ד. ג'סיקה פקידה בבנק. ה. ג'סיקה היא אשת מכירות. ו. ג'סיקה היא פקידה בבנק וחברה בתנועה פמיניסטית. כמעט 90% מהסטודנטים השיבו כי משפט 7 הוא בעל סבירות גבוהה יותר ממשפט 5, זאת למרות העובדה כי הדבר אינו נכון מבחינה לוגית. אם הם בטוחים שהיא עובדת בבנק, הסיכוי למשפט 5 גבוה יותר. המוח שלנו חושב שפריטים מרובים הופכים אירוע לסביר יותר, כשבפועל זה הפוך.

6. הזיכרון גם לא מי-יודע-מה.

מחקר גילה שאנשים מחסירים פרטים מזיכרונות העבר. ואפילו גרוע יותר, קל להציע זיכרון שמעולם לא קרה. בשל עובדה זו, המכונה "הדחקה", יש להשקיע המון שיקול דעת כשזה מגיע לזכרונות. מאוד קל להציע זיכרון של מצב שמעולם לא היינו בו, מאשר לנסות ולהיזכר באחד שבאמת קרה.

7. ניתן לחוש עומק גם עם עין אחת.

זה לא לגמרי נכון שתפיסת העומק היא תוצאה ישירה של פעילות שתי העיניים. תפקוד מקביל של שתי העיניים מביא לדימוי התלת מימד שיש לנו. עם זאת, תפישת העומק מגיעה מהמוח.

8. הזיכרון לטווח ארוך נסגר במהלך הלילה.

מרכיבי המוח שמעבירים מידע בזיכרון לטווח ארוך לא עובדים בזמן השינה. מאותה סיבה, חלומות נשכחים במהירות ברגע שאתה מתעורר. יתכן שחלמת מספר חלומות במהלך הלילה, אך לא תזכור אותם כיוון שהם לא נמצאים בזיכרון לטווח ארוך. בדרך כלל, מה שזוכרים זה שברי חלומות שנמצאים בזיכרון לטווח קצר.

9. למוח שלך יש יכולת מדהימה של "השמעה חוזרת".

זיכרון החישה הוא למעשה הדבר המקביל של המוח ל"טייפ-רקורדר". עם תפקוד מקביל של הראייה והשמיעה, התלמוס שלך יכול לשלוח שוב אותות שנשלחו מספר שניות לפני כן. נניח שאתה במסיבה ואתה שומע מישהו שקורא בשם שלך. לעיתים קרובות אתה תוכל להיזכר במה שהוא אמר לך, אפילו שהיית עסוק בשיחה אחרת. זאת משום שהזיכרון החושי שלך שולח את האותות מחדש כשהוא מרגיש שנאמר לך משהו חשוב, כמו השם שלך.

"מחדליו" של הזיכרון האנושי - מעניין!!

שבעת חטאי הזיכרון
אלכס בכר-פוקס

אם חזרתם ע"מ לבדוק שכיביתם את הגז, אם ניסיתם להציג קולגה ושמו "עמד לכם על קצה הלשון", אם ביליתם שעות בחיפוש אחר חפץ שזה עתה הנחתם, הרי שחוויתם את 'מחדליו' של הזיכרון האנושי.

אני אמנם שותף להתפעלות של רבים אחרים מן ההתפתחויות הטכנולוגיות להן אנו עדים כיום, אך למרות המורכבות ההולכת וגדלה של ההמצאות הטכנולוגיות, אני עדיין מאמין שאנו רחוקים מאוד מליצור מכונה מורכבת כל כך כמו המוח האנושי- שתמיד היה, ולעניות דעתי ימשיך להיות עוד זמן רב, אחת החידות המורכבות ביותר של המין האנושי.

כפי שכולנו יודעים היטב, בעיות זיכרון לא פוסחות כמעט על אף אחד, ללא קשר לגיל, ורובנו מכירים מקרוב את התסכול שבשכחה יומיומית. אכן, הזיכרון שאנחנו לרוב לוקחים כל כך כמובן מאליו הוא תוצר של תהליכים קוגנטיביים מאוד מורכבים, ובדרך כלל אנו נהיים מודעים לאופן המדהים שבו הוא עובד דווקא כשהוא נכשל. בשביל האדם הממוצע, זיכרון הוא מעין משהו אחיד כזה (כפי שניכר מאמירות כגון "וואו, לצחי יש כזה זיכרון מדהים"), אבל בשביל הנוירופסיכולוג, ביטויים מעין זה הינם חסרי משמעות, שכן ישנם תתי-סוגים רבים של זיכרון, ולא בהכרח כולם מתפקדים באותה הרמה כל הזמן.

אחד מחוקרי הזיכרון החשובים בעולם הוא הפסיכולוג היהודי-אמריקאי דניאל שכטר המכהן כראש המחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת הרוורד היוקרתית. בספרו "שבעה חטאי זיכרון" (Seven Sins of Memory ), מסכם שכטר מעל 20 שנות מחקר בתחום וכפי שכותרת הספר רומזת, הוא מארגן את כשלי הזיכרון לשבעה סוגים עיקריים. קצרה היריעה מכדי לתת תאור נרחב של עבודתו, אבל בכתבה הנוכחית אתאר בקצרה "שבעה חטאים" אלו. אני מקווה שכמוני, גם אתם תוכלו להתפעל מהמורכבות של הזיכרון האנושי לסוגיו.

חטא ראשון - ארעיות (Transience)
אין מה לעשות, ככל שעובר זמן, אנו שוכחים יותר. המנבא החזק ביותר של שכחה הוא הזמן שעובר מהרגע שלמדנו או נחשפנו לאינפורמציה חדשה, עד הרגע בו אנו מנסים "לשלוף" את האינפורמציה מהזיכרון. ניסויים חלוציים בפסיכולוגיה מחקרית בשלהי המאה ה-19 הדגימו את מה שקרוי בקרב מומחים "עקומת שכחה". עקומת השכחה מראה כי הכמות הגדולה ביותר של שכחה מתרחשת בדקות הראשונות אחרי שהאינפורמציה נרכשה, וככל שעובר הזמן, כמות האינפורמציה ששוכחים הולכת ופוחתת. למרות האוניברסליות של החוק הזה, ישנם גורמים המשפיעים על העקומה הזו, וביניהם גיל האדם (ככל שמזקנים, עקומת השכחה חדה יותר), רמת השינון (מידע ששונן לעיתים יותר תכופות נשמר טוב יותר ממידע שלא שונן תכופות), ומתן משמעות אישית (ככל שעושים קישורים בין מידע חדש ומידע קיים בעל רלוונטיות אישית גבוהה, פוחת הסיכוי לשכחה מהירה). למרות שלל הפתרונות ל"שיפור הזיכרון" המוצעים על ידי כל מיני גורמים לא מוסמכים, בשורה התחתונה, שינון תכוף של אינפורמציה חדשה ושילובה עם ידע קיים (רצוי בעל משמעות אישית), הן השיטות בעלות התמיכה המחקרית החזקה ביותר להפחתת שכחה לאורך זמן.

חטא שני - הסחת הדעת (Absent-Mindedness)
מוקדם יותר השבוע שוחחתי בטלפון עם חבר בזמן שהגעתי הביתה ואספתי את הדואר. כשנכנסתי הביתה, ועודי מדבר בטלפון, הנחתי את הדואר בחדר העבודה, במקום בפינה הרגילה שבה אני בדרך כלל שם דואר חדש. מאוחר יותר באותו היום בזבזתי כשעה בנסיון למצוא מכתב מסויים שהגיע באותו היום, ופשוט לא הצלחתי לזכור איפה לעזעזל הנחתי את המכתב. נשמע מוכר? אני מנחש שכן. חוקרי זיכרון מבחינים בין שלושה שלבים או תהליכים המתרחשים מרגע שלמדנו מידע חדש ועד לרגע שאנו צריכים להשתמש בו במועד מאוחר יותר: קידוד, אחסון, ושליפה. כשלים ספציפים בזיכרון יכולים לנבוע מתקלה או הפרעה בכל אחד משלבים אלו. בדוגמא למעלה, התקלה התרחשה כמובן בשלב הקידוד. זהו השלב שבו הקצאת מספיק משאבי קשב (או בשפה יומיומית, תשומת לב) הנה הכרחית לקידוד מספק של האינפורמציה. אינספור מחקרים הדגימו כיצד בתנאים של חלוקת קשב בזמן קידוד ראשוני של מידע אנשים מאוחר יותר מצליחים לזכור הרבה פחות אינפורמציה יחסית לקידוד המתבצע תוך הקצאת מקסימום משאבי קשב למידע שצריך לזכור. למרבה הצער, משאבי הקשב שיש לנו הנם מוגבלים ועל מנת שמידע יקודד כראוי, חייבים להקצות מספיק משאבי קשב. בשונה מחטא הארעיות, במקרה הנוכחי האינפורמציה לא נשכחה - היא לעולם לא עברה קידוד שיספיק למעבר לאחסון ממושך יותר במאגרי הזיכרון לטווח ארוך. השורה התחתונה פה היא די פשוטה - במידת האפשר יש להמנע מחלוקת משאבי קשב בעת קידוד של אינפורציה חדשה! אם אתם חייבים לעשות שני דברים בו זמנית, עדיף שתעשו זאת בזמן שאתם "שולפים" את האינפורמציה, לא בזמן שאתם נחשפים אליה לראשונה.

חטא שלישי - חסימה (Blocking)

דמיינו שאתם במסיבת קוקטייל מטעם העבודה ואתם עומדים ומשוחחים עם עמית מהמשרד. לפתע מתקרבת קולגה נוספת שאתם מכירים מהמשרד השכן ושאינה מכירה את העמית שאיתו אתם משוחחים. אתם מן הסתם אמורים להציג ביניהם אך למרבה הבושה, אתם פתאום לא מצליחים לזכור את שמה של האשה, למרות שאתם יכולים לזכור המון פרטים אחרים עליה. סיטואציה איומה, מבישה, ועם זאת, כה שכיחה. הביטוי "על קצה הלשון" הומצא בדיוק בשביל המצבים האלו. האינפורמציה שם, אתם יודעים אותה, מן הסתם תזכרו בה באופן ספונטני בעוד חמש דקות - אבל בדיוק כשאתם צריכים אותה, מנגנוני ה"שליפה" כושלים והגישה לאינפורמציה נחסמת. חסימה כזו היא תופעה נורמלית ושכיחה בקרב רוב האנשים, אך בקרב אנשים הסובלים ממחלות מסוימות כגון דכאון, היא מחמירה מאוד. אפשר להקל על שכחה הנובעת מחסימה על ידי חשיבה מראש על "עזרי שליפה" שבמקרה חירום אפשר להיעזר בהם כדי להגיע לאינפורמציה המבוקשת. אם מדובר על שמות של אנשים למשל, תחשבו על איזשהוא משפט העושה שימוש באלמנטים של הופעתו החיצונית של האדם, אך שבו בזמן טומן בחובו רמז לגבי שמו.

חטא רביעי - טעות הייחוס (Misattribution)
חטא הזיכרון הזה מתרחש כשאנו מסוגלים לזכור אירוע מהעבר (מקום בו היינו, אדם שפגשנו, פעילות שביצענו) ללא קושי, אך אנו חווים בלבול בנוגע להקשר הספציפי שבו הסיטואציה התרחשה. תהליכים מנטליים מורכבים אחראיים לא רק על גיבוש זיכרונות לגבי פריטי מידע שונים, אלא גם על יצירת החיבור המתאים בין אלמנטים שונים של הזיכרון. כשהמנגנון הזה כושל, הזיכרון של אירוע מסויים הופך ללא מדוייק מאחר וההקשר או המקור שבו רכשנו את המידע אינו מדוייק.

חטא חמישי - סוגסטיביות (Suggestibility)
זכרונם של אנשים מושפע באופן הדוק מהאופן שבן הם נשאלים לגבי מאורע כלשהו. ב-1992, מטוס מטען של אל על התרסק אל תוך בניין מגורים באמסטרדם, זורע הרס ומוות בדרכו. קבוצת פסיכולוגים מקומית ביצעה ניסוי שבמסגרתו נשאלו המשתתפים בניסוי כ-10 חודשים מאוחר יותר אם הם ראו את הווידאו שתעד את ההתרסקות שהוקרן בטלוויזיה זמן קצר לאחר הארוע. 55% מהנשאלים דיווחו בפרטי פרטים את מה שזכרו מהסרט שראו בטלוויזיה. זהו ממצא מדהים בהתחשב בעובדה שלא היה בנמצא שום סרט שתעד באופן חי את התרסקות המטוס. חטא הזיכרון הזה מוכר היטב לחוקרים המתעסקים במתן עדות בבית משפט, בייחוד כשהעדים הם ילדים. ניתן להשפיע באופן שלעיתים יכול להיות הרה גורל על זכרונם של אנשים על ידי הצגת שאלות באופן שבו מובלעות הנחות מסוימות לגבי האירוע שלא היו ולא נבראו.

חטא שישי - הטייה (Bias)
חטא הזיכרון הזה מתייחס לנטייה של אנשים לזכור אירועים מהעבר באופן שיתאים לידע שיש להם בהווה. בנוסף, החטא הזה בפעולה כל פעם שהזכרונות שלנו מושפעים מהאמונות שלנו על העולם, סטראוטיפים על קבוצות אנשים מסויימות או אירועים מסוימים בחיים. מבין אינספור הדוגמאות שאפשר להביא להמחשת חטא הטיית הזיכרון, אני חושב שהאופן בו אנשים הסובלים מדיכאון עמוק זוכרים את הישגי העבר שלהם ממחיש את הנקודה בצורה טובה. מחקרים הראו באופן שיטתי, שכשאנשים הסובלים מדיכאון קליני מתבקשים לדרג את ביצועיהם או הישגיהם במטלה כלשהי, הם נוטים לדרג את עצמם הרבה יותר גרוע יחסית לדירוג שנתנו לעצמם שנה לפני כן שהם לא סבלו מדיכאון.

חטא שביעי - התמדה (Persistence)
"איזה קריזה, אני לא מצליח להוציא לי את השיר הזה מהראש!" דמיינו שאתם במבחן ומנסים להתרכז, ולמרבה התסכול איזה שיר מאוס מהרדיו מתנגן לכם בראש ומסרב לצאת. חטא הזיכרון האחרון הוא במידה מסוימת ההפך מכל החטאים האחרים מאחר והוא מתייחס לזכרונות שאי אפשר להפטר מהם למרות שמאוד רוצים. אמנם במקרה הזה ספק אם יהיו השלכות הרסניות לזיכרון שמסרב לעזוב, אך ברוב המקרים שזכרונות מסרבים להרפות ממוחו של אדם מדובר למרבה הצער בהקשר שלילי - טראומה, אובדן או אכזבה קשה, ובמקרים אלו חטא הזיכרון הזה עשוי להקשות ביותר על תפקודו של האדם.

מהדוגמאות שהבאתי במאמר זה לגבי כשליו של הזיכרון אפשר להסיק ש"המכונה" הזו הקרויה זיכרון מלאה בליקויים, תוכננה באופן מרושל ושלא ניתן לסמוך עליה. דניאל שכטר טוען שההפך הוא הנכון - שחטאי הזיכרון הללו מהווים "תופעות לוואי" של מכונה מדהימה עם תכנון מדהים, ושרוב הזמן מאפשרת לנו לתפקד באופן מורכב ביותר. המחיר שהיינו משלמים במונחים של תפקוד יומיומי היה גבוה הרבה יותר לולא הזיכרון שלנו היה בנוי באופן שהוא בנוי. על סוגים מסוימים של חטאי זיכרון ניתן להתגבר בקלות יחסית לאחרים (על ידי מתן יותר תשומת לב, שינון או יצירת קשרים לידע קיים ובעל משמעות). עם זאת, על מנת להתגבר על כשלי זיכרון שמקורם בהטייה, ייחוס מוטעה, וסוגסטיה יש צורך בהשקעת מאמץ קוגנטיבי גדול הרבה יותר שבעיקרו התעקשות על היצמדות לפרטים, במקום השענות על "הטעם הכללי" של זיכרון מסוים. כדי לתפקד ברמת המורכבות הנדרשת ממנה, המערכת הקוגנטיבית שלנו מבצעת שלל "קיצורי דרך" שלרוב משרתים אותנו נאמנה. לפעמים, כאשר אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו טעויות בזיכרון של אירוע או חוויה מסויימים, האדם יכול להשקיע מאמץ מודע שמונע מהמערכת המנטלית לקחת את קיצורי הדרך שהיא בדרך כלל לוקחת.

מקור: פרוייקט המדגם | midgam.com

טיפים לזכור דברים

רוצה שהזיכרון שלך יהיה חד יותר? רוצה לזכור שמות ומספרים כמו שהיית מסוגל עד לפני כמה שנים? לפניך 6 טכניקות שיעזרו לך!

1. לזכור שמות: הבט על האדם, צור תמונה בראשך וקשר בניהם.
שיטה יעילה לזכור שמות בשלושה שלבים פשוטים:
שלב 1: הבט - התמקד בפנים ובשם אותו אתה רוצה לזכור.
שלב 2: צור תמונה בראשך - צור לשם ולפנים תמונה. התמקד במאפיינים בולטים כמו: שיער אפור, עיניים כחולות, גומות חן וכו'. צור גם תמונה בעזרת השם, למשל: אהרון עומד על ארון.
שלב 3: קשר בניהם - צרף את התמונות שיצרת עם השם, למשל: אהרון עם העיניים הכחולות עומד על ארון.
התמונה הויזואלית שיצרת תתחבר עם השם ותשאר בזכרון שלך לטווח ארוך יותר. כך תוכל לשלוף את השם מהזיכרון מהר יותר, כשתפגוש את הבן אדם שוב.

2. עוד דרך לזכור שמות: השתמש בזה לפני שאתה מאבד את זה.
אם שם חדש שאתה שומע נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה, נסה ללכוד אותו בתוך הראש על ידי כך שתשתמש בו באופן מיידי. כאשר אתה פוגש את ארז תאמר לו: "נעים להכיר אותך, ארז". לאחר מכן השתמש בשמו בכל כמה דקות בשיחה: "אז ארז, כמה זמן אתה עובד בחברה?", אתה עלול להרגיש כמו מראיין, אבל זה עובד!

3. לזכור לעשות משהו: דמיין אותו.
לא רוצה לשכוח שקבעת עם חבר שלך לאכול צהריים? צריך לזכור לקחת את התרופות? צור תמונה המשייכת את הפעולה עם משהו אחר שקורה באותו הזמן ואז דמיין את עצמך עושה את הפעולה בזמן שאתה רואה את הסימן הזה. למשל: הדוור מגיע ממש לפני ארוחת צהריים. דמיין את עצמך קם והולך לאכול צהריים כשאתה רואה את המשאית של הדואר. הסיכויים מאוד גבוהים שכאשר תשמע את משאית הדואר תיזכר בזה. דוגמה נוספת: על מנת לזכור לקחת את התרופות בבוקר, דמיין את עצמך לוקח את התרופות בזמן שאתה שותה את הקפה של הבוקר.

4. לזכור היכן נמצאים הדברים שלך: מקם אותם במקומות נראים שאתה עובר בהם.
תזכורת חזותית היא כמו קביים. בלעדיה, תצטרך להעלות תשובות מהאוויר ("איפה שמתי את המטרייה שלי?") או גרוע מכך, לשכוח מלכתחילה ("אוף, עוד פעם שכחתי את המטרייה שלי!"). אחסון מטרייה (או מפתחות, משקפי שמש וכו') ממש ליד הדלת יגרום לך לראות ולהזכר בדברים שאתה צריך. בדומה לכך, מקם את הדפים שאתה רוצה לקחת איתך הביתה על הריצפה ממש ליד השולחן, בדרך שלך.
דאג למקומות אחסון קבועים, כמו למשל: מעמד למטרייה או ארון לאחסון מפתחות. זו דרך מצויינת לזכור את מיקום החפצים.

5. לזכור אירועים חשובים: ערוך סקירה לילית.
זה קל: לפני השינה, ערוך סקירה יומית על דברים חשובים שאתה רוצה לזכור. הבטחת לחבר לאכול צהריים מחר? הכרת מישהי חדשה? (מה היה שמה? העבודה שלה?).
טיפ מועיל: קח פנקס קטן בכיסף בו תרשום דברים חשובים שאתה רוצה לזכור. בסוף כל יום קרא את הדף עם הדברים שכתבת. השילוב של הכתיבה והקריאה לפני השינה באמת עוזר.

6. לזכור דברים: לשנן, לשנן ולשנן.
פשוט תחזור על משהו שוב ושוב במרווחי זמן קצרים.
איך עושים זאת: נניח שאתה רוצה לזכור שם או רשימת קניות קצרה, חזור על השם או הרשימה, המתן 15 שניות וחזור על זה בשנית. חכה 45 שניות וחזור על זה שוב. המתן 90 שניות וחזור על זה שוב. אם אתה זוכר את זה אחרי 5 דקות זה מאוחסן היטב בזכרונך.