חוקרים באוניברסיטת אייווה בארה"ב עושים הכול כדי להפחיד אישה בת 44 הסובלת מנזק מוחי ייחודי. האישה, שזהותה לא נחשפה וידועה רק כ-SM, היא אחת מ-300 אנשים היחידים על פני כדור הארץ שלוקים במחלה הנדירה "אורבך-ווייט" – מוטציה גנטית שגורמת למגוון סימפטומים, במקרה שלה המחלה שחקה את האמגידלה במוח וגרמה לה לאבד את הפחד. מהכול.
SM ידועה בקרב מכריה כאישה שלא יודעת פחד אבל ג'סטין פיינסטין והקולגות שלו באוניברסיטת אייווה רצו להיות בטוחים אז הם החליטו לערוך עליה כמה ניסויים שיעזרו להעריך את מידת חוסר הפחד שלה. בהתחלה החוקרים לקחו אותה לחנות חיות אקזוטית, לאחר שהיא סיפרה להם שהיא שונאת נחשים ועכבישים אבל ברגע שהיא נכנסה לחנות היא נגעה בהם וליטפה אותם. למעשה, החוקרים נאלצו למנוע ממנה להתקרב לחיות היותר מסוכנות.
בסולם של אחד עד עשר, SM מעולם לא דירגה את הפחד שלה מעבר לרמה 2 אז החוקרים החליטו להעלות שלב ולקחו אותה לבית ההבראה "ווייברלי הילס" בלואיסוויל, קנטאקי (ארה"ב), שנבנה בשנת 1910 עבור חולי שחפת ולפי החשד רדוף מאז רוחות. המקום צולם ונחקר על ידי תכניות טלוויזיה רבות והרבה חוקרי על-טבעי.
בזמן ש-SM הסתובבה בבית ההבראה, אנשים בתחפושות של מפלצות, רוצחים ורוחות רפאים התחבאו בפינות חשוכות (אמרתי מחקר, לא אמרתי שזה המחקר המקצועי והאמין ביותר שנערך). SM התהלכה במבנה העתיק בזמן שהרוחות והשדים קפצו מולה והיא אפילו לא נבהלה. אתם יודעים, כמו ברכבת שדים בלונה פארק בתל אביב. כדי להפוך את הניסוי לקצת יותר אמין, החוקרים הובילו באותו מסלול נשים אחרות וכולן נבהלו מאוד כש-SM רק צחקה בקול.
בזמן ששאר הנשים צרחו את עצמן לדעת, SM לא הפגינה שום היסוס לפני פניות חשוכות או באזורים נסתרים ולמעשה דירגה את מדד הפחד שלה על אפס במהלך כל הניסוי. לדבריה, זה היה מרגש. לבסוף, החוקרים ניסו תרגיל קלאסי – סרטי אימה. אבל כנראה שהסצנות הכי מפחידות בפרויקט המכשפה מבלייר, הניצוץ והצלצול לא מספיק מפחידות בשביל להרעיד לה את האמיגדלה והיא ממש נהנתה מהסרטים.
חשוב להבין שהיא לא מנותקת מהמציאות והתגובה שלה לא קרה באופן כללי. היא צחקה כשצפתה בחיות ותינוקות עושים משהו משעשע, היא נגעלה ממראה גבר אוכל צואה של כלב והתעצבה כשחייל ירה בילד קטן – היא רק לא יודעת לפחד.
לאורך כל חייה הבוגרים, SM נותרה חסרת פחד, גם כשנרקומן איים על צווארה עם סכין בפארק באמצע הלילה, גם כשהיא כמעט נהרגה בסכסוך עם בן זוגה וגם כשהייתה בת ערובה באיומי אקדח (חיים מעניינים היו לה). החוקרים גילו כי היא זוכרת אירועים שהתרחשו בילדותה, היא מבינה את משמעות המילים טרור ופאניקה, ומזהה פחד בפניהם של אנשים אחרים.
החוקרים, שלא הצליחו להפחיד את SM, ניסו להעריך את תפיסת הפחד שלה. הם הסיקו שחוסר הפחד שלה מונע ממנה להבין סיטואציות מסוכנות ולהתחמק מהן. אולי בגלל זה היו לה חיים מרגשים כל כך. "למרות חוסר היכולת שלה לחוש פחד, SM מסוגלת להביע רגשות בסיסיים אחרים. הממצאים תומכים בטענה שלאמיגדלה תפקיד חשוב בביסוס הפחד והתגובה של הגוף לפחד הזה", סיכמו עורכי המחקר.
מעניין איך היה נראה באמת עולם ללא פחד? לא עולם פראי בו כולנו נדרסים ונופלים מבניינים גבוהים באדישות, אלא עולם נטול חרדות מודרניות ולא מציאותיות. עולם בלי הלחצים המיותרים של היומיום.
יש תפקיד לפחד – הוא שומר עלינו בחיים, אבל אנחנו כבר מזמן לא בסכנת חיים קיומית יומיומית. רובנו, לפחות. החרדה היא מנגנון מתוחכם שפותח במהלך האבולוציה ועזר לנו להימנע מהפיכה לארוחת הערב של חיות טרף, בזכות שימור זיכרון טראומתי שלי או של אדם אחר והפעלת מנגנוני החירום של הגוף ברגע.
בפועל, מנגנון החרדה גורם לפגיעה קשה באיכות החיים – לא מחשש למוות אלא מחשש לפיטורים, קבלת ציונים נמוכים, ירידה בסולם הדרגות החברתי ועוד כל מיני מרעין בישין שהונצחו כאבני יסוד של התרבות המודרנית ומנווטים אותנו בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו ביומיום.
עולם ללא פחד ינתק אותנו מחוטי החרדה המניעים אותנו כמריונטות, יכניס את כולנו לפרופורציות כדי שנבין שהחרדה מקורה ביחסים של העבר עם העתיד – היא לא מתקיימת בהווה – ומי שחי בהווה לא צריך לחשוש כי להחלטות יש השפעה רק על העתיד.
זה נשמע מופשט מדי, אבל כך גם ההבנה שיש קבוצת כלי דם ונוירונים הנקראים אמגידלה, והם אלה שגורמים לחלקנו לאבד את דעתם ולחלק אחר מאפשרים חיים שלווים. כנראה שזה רק עניין של אימון.
SM ידועה בקרב מכריה כאישה שלא יודעת פחד אבל ג'סטין פיינסטין והקולגות שלו באוניברסיטת אייווה רצו להיות בטוחים אז הם החליטו לערוך עליה כמה ניסויים שיעזרו להעריך את מידת חוסר הפחד שלה. בהתחלה החוקרים לקחו אותה לחנות חיות אקזוטית, לאחר שהיא סיפרה להם שהיא שונאת נחשים ועכבישים אבל ברגע שהיא נכנסה לחנות היא נגעה בהם וליטפה אותם. למעשה, החוקרים נאלצו למנוע ממנה להתקרב לחיות היותר מסוכנות.
מפלצות גורמות לה לצחוק. צילומסך מתוך: dipdip.org
בזמן ש-SM הסתובבה בבית ההבראה, אנשים בתחפושות של מפלצות, רוצחים ורוחות רפאים התחבאו בפינות חשוכות (אמרתי מחקר, לא אמרתי שזה המחקר המקצועי והאמין ביותר שנערך). SM התהלכה במבנה העתיק בזמן שהרוחות והשדים קפצו מולה והיא אפילו לא נבהלה. אתם יודעים, כמו ברכבת שדים בלונה פארק בתל אביב. כדי להפוך את הניסוי לקצת יותר אמין, החוקרים הובילו באותו מסלול נשים אחרות וכולן נבהלו מאוד כש-SM רק צחקה בקול.
בזמן ששאר הנשים צרחו את עצמן לדעת, SM לא הפגינה שום היסוס לפני פניות חשוכות או באזורים נסתרים ולמעשה דירגה את מדד הפחד שלה על אפס במהלך כל הניסוי. לדבריה, זה היה מרגש. לבסוף, החוקרים ניסו תרגיל קלאסי – סרטי אימה. אבל כנראה שהסצנות הכי מפחידות בפרויקט המכשפה מבלייר, הניצוץ והצלצול לא מספיק מפחידות בשביל להרעיד לה את האמיגדלה והיא ממש נהנתה מהסרטים.
חשוב להבין שהיא לא מנותקת מהמציאות והתגובה שלה לא קרה באופן כללי. היא צחקה כשצפתה בחיות ותינוקות עושים משהו משעשע, היא נגעלה ממראה גבר אוכל צואה של כלב והתעצבה כשחייל ירה בילד קטן – היא רק לא יודעת לפחד.
לאורך כל חייה הבוגרים, SM נותרה חסרת פחד, גם כשנרקומן איים על צווארה עם סכין בפארק באמצע הלילה, גם כשהיא כמעט נהרגה בסכסוך עם בן זוגה וגם כשהייתה בת ערובה באיומי אקדח (חיים מעניינים היו לה). החוקרים גילו כי היא זוכרת אירועים שהתרחשו בילדותה, היא מבינה את משמעות המילים טרור ופאניקה, ומזהה פחד בפניהם של אנשים אחרים.
החוקרים, שלא הצליחו להפחיד את SM, ניסו להעריך את תפיסת הפחד שלה. הם הסיקו שחוסר הפחד שלה מונע ממנה להבין סיטואציות מסוכנות ולהתחמק מהן. אולי בגלל זה היו לה חיים מרגשים כל כך. "למרות חוסר היכולת שלה לחוש פחד, SM מסוגלת להביע רגשות בסיסיים אחרים. הממצאים תומכים בטענה שלאמיגדלה תפקיד חשוב בביסוס הפחד והתגובה של הגוף לפחד הזה", סיכמו עורכי המחקר.
בסך הכל כמה כלי דם ונוירונים במוח
יש תפקיד לפחד – הוא שומר עלינו בחיים, אבל אנחנו כבר מזמן לא בסכנת חיים קיומית יומיומית. רובנו, לפחות. החרדה היא מנגנון מתוחכם שפותח במהלך האבולוציה ועזר לנו להימנע מהפיכה לארוחת הערב של חיות טרף, בזכות שימור זיכרון טראומתי שלי או של אדם אחר והפעלת מנגנוני החירום של הגוף ברגע.
בפועל, מנגנון החרדה גורם לפגיעה קשה באיכות החיים – לא מחשש למוות אלא מחשש לפיטורים, קבלת ציונים נמוכים, ירידה בסולם הדרגות החברתי ועוד כל מיני מרעין בישין שהונצחו כאבני יסוד של התרבות המודרנית ומנווטים אותנו בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו ביומיום.
עולם ללא פחד ינתק אותנו מחוטי החרדה המניעים אותנו כמריונטות, יכניס את כולנו לפרופורציות כדי שנבין שהחרדה מקורה ביחסים של העבר עם העתיד – היא לא מתקיימת בהווה – ומי שחי בהווה לא צריך לחשוש כי להחלטות יש השפעה רק על העתיד.
זה נשמע מופשט מדי, אבל כך גם ההבנה שיש קבוצת כלי דם ונוירונים הנקראים אמגידלה, והם אלה שגורמים לחלקנו לאבד את דעתם ולחלק אחר מאפשרים חיים שלווים. כנראה שזה רק עניין של אימון.
