מבחן המרשמלו

מבחן המרשמלו

לפני כמה עשרות שנים החל ניסוי באוניברסיטת סטנפורד על ידי החוקר וולטר מישל, מחקר שלימים יתפרסם וייקרא 'ניסוי המרשמלו'. ניסוי זה נערך על ילדים בני שנתיים עד ארבע והוראותיו היו פשוטות. כל ילד נכנס בתורו לחדר ריק, התיישב על כסא כאשר על השולחן שמולו הונח מרשמלו בודד. הנסיין הסביר לילד כי הוא יעזוב את החדר לזמן מה, ובזמן זה יכול הילד לאכול את המרשמלו, אולם, אם יחכה עד שהנסיין יחזור הוא יזכה לקבל שתי חתיכות מרשמלו. התברר כי שניים מתוך כל שלושה ילדים לא הצליחו להתאפק ואכלו את המרשמלו. אחדים לא חיכו יותר מכמה שניות לאחר שהנסיין עזב את החדר וכבר טרפו את הממתק.לעומתם, שליש מהילדים התאפקו, חלקם בקושי רב, והתאמצו כדי לא להתפתות לאכול את המרשמלו. הם תועדו מריחים, ממששים ובוהים במרשמלו, העיקר לא לאכול אותו לפני הזמן. 14 שנה לאחר מכן נערך מחקר המשך, בו חזרו החוקרים לילדים שהספיקו לגדול בינתיים ועמדו לקראת סיום תיכון. הגילויים היו מרתקים. התברר כי מתוך קבוצת הילדים שהצליחו לדחות סיפוקים אחוזים גבוהים מאוד הראו יכולות חברתיות ולימודיות מפותחות, הרבה יותר מאשר קבוצת הילדים שלא התאפקו ואכלו את המרשמלו לפני הזמן. בנוסף, הילדים שהצליחו לדחות סיפוקים גדלו להיות בוגרים שהתמודדו טוב יותר עם תסכול ולחץ. מחקר זה מדגיש את החשיבות הקריטית של לימוד דחיית סיפוקים, כבר מגיל צעיר מאוד. הניסוי מלמד אותנו, כהורים, שאמירת 'לא' לפעוט או ילד אינה משיגה רק מטרה נקודתית וקצרת טווח (כמו אי אכילת ממתק) אלא משמעותית ביותר להתפתות והצלחתו העתידית של ילדנו. מאז, חוקרים רבים ניסו לשחזר את הניסוי המקורי בשינויים מסוימים (למשל, התייחסות לתרבות. חוקר שסבר שבמדינה כמו קולומביה יתנהגו הילדים באופן שונה גילה כי בדיוק אותם אחוזים של ילדים לא התאפקו ואכלו את המרשמלו לפני הזמן...) דוגמא לניסוי ניתן לראות בסרטון הבא:

במידה ואינך מצליח לצפות בסרטון - לחץ כאן

הילדה שמחליפה את עורה 14 פעם ביום

מאת אורן דותן יום רביעי, 29 ספטמבר, 2010

לא מונע ממנה לרקוד בלט ולרכוב על סוסים. צילום מסך מתוך: dailymail.co.uk

אנאבל ווייטהאוס בת החמש, מסאטן קולדפילד שבמחוז ווסט מידלנדס באנגליה, נולדה עם פגם גנטי נדיר המכריח אותה להימרח בקרם כמה פעמים ביום רק כדי שמצבה יהיה נסבל. היא חייבת להסתובב עם תחבושות כל הזמן כי עורה מתקלף 14 פעם ביום.

אנאבל אובחנה מיד לאחר לידתה כסובלת מאיכתיוזיס(קַסְקֶסֶת העור‏ או קשקשית, בעברית) – מחלת עור הגורמת לעורה להאדים, לכאוב ולהתקלף. אם עורה יתקשה ויסדק היא תסבול הרבה יותר מהפצעים. רק לשם השוואה, אדם ממוצע משיל את עורו בהדרגתיות במשך 23 ימים.

"כשאנאבל נולדה ידענו מיד שמשהו לא בסדר", סיפרה אמה סוניה. "התברר שגם אני וגם בעלי, פול, נושאים את הגנים של המחלה, ועדיין הסיכוי היה רק שלוש למיליון. דאגנו נורא כי לא ידענו מה יקרה מעכשיו. אני תוהה אם אנאבל תוכל אי פעם ללכת לבית ספר, למצוא חברים ובן זוג או בכלל לנהל חיים נורמליים".

בתשעת החודשים הראשונים לחייה, הוריה מרחו קרם על גופה השברירי בכל שעה, ביום בלילה. כיום, אחרי שהיא התחזקה קצת ומצבה השתפר, גופה נמרח בערך ארבע פעמים ביום, וידייה ופרצופה נמרחים כל 30 דקות, כי הם חשופים ישירות לעולם.

למרות מצבה, סוניה ופול רוצים שבתם הקטנה תחיה חיים רגילים כמו אחותה בת השמונה, לידיה. אנאבל משתתפת בפעילויות כמו ריקוד בלט ורכיבה על סוסים, אבל זה לא פשוט עבורה להתמודד עם מצבה הבריאותי. "בגיל 4 היא החלה לשאול שאלות ולומר שהיא רוצה עור כמו שלי", מספרת סוניה על בתה שגם עוזרת להעלות את המודעות בנושא מחלות ילדים גנטיות.

מורחת את הפנים כל 30 דקות. צילום מסך מתוך: dailymail.co.uk

תגיות: איכתיוזיס, אנגליה, בריאות, ילדים, מחלת עור

מחקר: אנטיביוטיקה מזיקה לשיני ילדים

משך השימוש באנטיביוטיקה 'אמוקסיצילין' נמצא קשור לרעלת פלואור בשיניים קבועות של ילדים ▪  ▪  ▪ טיפול בדלקת אוזניים של תינוק עם האנטיביוטיקה 'אמוקסיצילין' מכפיל את הסיכון שהילד יסבול מבעיות בשיניים הקבועות מאוחר יותר, כך עולה ממחקר חדש. מצב של רעלת פלואור של השיניים נובע מחשיפה לכמות גדולה מדי של פלואוריד במהלך היווצרות האמייל על השיניים. ההשפעה על השיניים החותכות והטוחנות עשוייה להתבטא מכתמים לבנים שכמעט ולא ניתן לראות ועד לכתמים חומים ושחורים, ולגרום לבעיות נוספות בשיניים מאוחר יותר בחיים. בסך-הכל 24% ממשתתפי המחקר פיתחו רעלת פלואור ושימוש באנטיביוטיקה בין בגילאים שבין 3 חודשים עד 6 חודשים הכפיל את הסיכון למצב. משך השימוש ב'אמוקסיצילין' נמצא קשור למספר ההתפרצויות המוקדמות של רעלת פלואור בשיניים קבועות, כך דיווחו החוקרים ב-"Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine". במחקר בוצע מעקב אחר 579 ילדים מרגע לידתם ועד גיל 32 חודשים. 91% מהם השתמשו באמוקסיצילין לפחות פעם אחת - סימן לפופולאריות הרבה של האנטיביוטיקה וההשפעה הפוטנציאלית שלה על בריאות השיניים. הממצאים הראו כי השימוש באמוקסיצילין בינקות יכול לשאת עימו מספר סיכונים להתפתחות השיניים שלא תועדו עד כה. ולמרות שתוצאות מחקר זה אינן מהוות עדיין המלצה להפסיק את השימוש ב'אמוקסיצילין' בשלב מוקדם בחיים, הן מדגישות עוד יותר את הצורך להשתמש באנטיביוטיקה בתבונה, במיוחד במהלך הינקות.