10 עובדות מרתקות על גוף האדם!
הצגת רשומות עם תוויות רפואה. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות רפואה. הצג את כל הרשומות
יום רביעי, 29 ביוני 2011
יום שבת, 23 באפריל 2011
נגינה בגיל צעיר תורמת לחיים שלמים
תרגול של שעות על גבי שעות בנגינה על פסנתר יכול להיות נטל על ילדים רבים, אבל עם העבודה הקשה מסתבר שמגיעים התגמולים.
מחקר חדש מצא כי לימוד ונגינה בתור ילד יחדד את החושים אצל האדם גם כשיזדקן.
גימלאים שהיו נגני פסנתר, חליל, קלרינט ושאר כלי נגינה, נמצאו עדיפים בהרבה במבחני אינטלגנציה שנערכו בגיל מתקדם, ביחס לשאר האוכלוסיה.
וככל שהם ניגנו במשך זמן רב יותר בצעירותם, כך התוצאות היו טובות יותר בזקנתם.
"החדות של האדם מתכהה במהירות במצבים כמו אלצהיימר", אומרת ברנדה פלאדי מאוניברסיטת קנזס, "הפעילות המוסיקלית לאורך החיים מהווה תרגיל קוגנטיבי מאתגר שעוזר למוח להכיל אתגרים קוגנטיביים להמשך החיים, להבדיל מאנשים אחרים.
כשאדם לומד לנגן ומתמיד לאורך זמן, זה יוצר קשרים במוח שמפצים על ירידה קוגנטיבית בזמן שאנו מזדקנים".
מחקר חדש מצא כי לימוד ונגינה בתור ילד יחדד את החושים אצל האדם גם כשיזדקן.
גימלאים שהיו נגני פסנתר, חליל, קלרינט ושאר כלי נגינה, נמצאו עדיפים בהרבה במבחני אינטלגנציה שנערכו בגיל מתקדם, ביחס לשאר האוכלוסיה.
וככל שהם ניגנו במשך זמן רב יותר בצעירותם, כך התוצאות היו טובות יותר בזקנתם.
"החדות של האדם מתכהה במהירות במצבים כמו אלצהיימר", אומרת ברנדה פלאדי מאוניברסיטת קנזס, "הפעילות המוסיקלית לאורך החיים מהווה תרגיל קוגנטיבי מאתגר שעוזר למוח להכיל אתגרים קוגנטיביים להמשך החיים, להבדיל מאנשים אחרים.
כשאדם לומד לנגן ומתמיד לאורך זמן, זה יוצר קשרים במוח שמפצים על ירידה קוגנטיבית בזמן שאנו מזדקנים".
על אף שנעשו מחקרים רבים שהראו כיצד נגינה משפיעה לחיוב על התפתחותם של ילדים, זוהי הפעם הראשונה בה נראה בבירור כי הדבר תורם רבות לאדם לאורך חיים שלמים.
המחקר כלל 70 מבוגרים בריאים בגילאי 60-83 שהתחלקו לקבוצות בהתאם לרקע המוסיקלי שלהם.
הנגנים היו טובים יותר מאלה שהגיעו ללא כל רקע מוסיקלי, ובהפרש ניכר.
צריך להבהיר שכל הנגנים היו חובבנים בלבד, שניגנו לא יותר מ-10 שנים, ועדיין היה מדובר בנקודת פתיחה מדהימה.
במחקר שבחן יכולות קוגנטיביות בין מוסיקאים מקצועיים לבין החובבים, נמצאו הפרשים קטנים וזניחים, מה שמראה שעצם הרקע המוסיקלי הוא שקובע ואורכו הוא פרמטר זניח יותר.
ד"ר פלאדר הוסיפה: "בהתבסס על מחקרים קודמים ועל המחקר שלנו, אנו מאמינים כי השנים בהן הידע המוסיקלי נרכש הן קריטיות. ככל שהגיל צעיר יותר, כך ההשפעה גדולה וטובה יותר.
יש תקופות מכריעות שבהן במידה והמוח משפר את הלמידה ומחזק את הצד הקוגניטיבי, הדבר בעל השפעה גדולה וחיונית על התפתחות המוח בעתיד".
המחקר כלל 70 מבוגרים בריאים בגילאי 60-83 שהתחלקו לקבוצות בהתאם לרקע המוסיקלי שלהם.
הנגנים היו טובים יותר מאלה שהגיעו ללא כל רקע מוסיקלי, ובהפרש ניכר.
צריך להבהיר שכל הנגנים היו חובבנים בלבד, שניגנו לא יותר מ-10 שנים, ועדיין היה מדובר בנקודת פתיחה מדהימה.
במחקר שבחן יכולות קוגנטיביות בין מוסיקאים מקצועיים לבין החובבים, נמצאו הפרשים קטנים וזניחים, מה שמראה שעצם הרקע המוסיקלי הוא שקובע ואורכו הוא פרמטר זניח יותר.
ד"ר פלאדר הוסיפה: "בהתבסס על מחקרים קודמים ועל המחקר שלנו, אנו מאמינים כי השנים בהן הידע המוסיקלי נרכש הן קריטיות. ככל שהגיל צעיר יותר, כך ההשפעה גדולה וטובה יותר.
יש תקופות מכריעות שבהן במידה והמוח משפר את הלמידה ומחזק את הצד הקוגניטיבי, הדבר בעל השפעה גדולה וחיונית על התפתחות המוח בעתיד".
יום ראשון, 17 באפריל 2011
אלקטרותרפיה - שיטה ייחודית להפטר מכאבים!
מה זה "גרוי חשמלי" - אלקטרותרפיה.
זה התחיל בהיסטוריה עתיקה, כשהרופאים הרומאיים טיפלו בפציינטים עם כאבי ראש ודלקות מפרקים. הם השתמשו בדג ידוע המזרים חשמל להגן על עצמו. אחריהם הסינים התחילו את השימוש במחטים ליצר גרוי חשמלי בזמן הדקירה.
מתברר שהשימוש בגרוי חשמלי נמוך גורם למוח ליצר "אנדורפינים" (Endorphins) או קוטלני כאבים טבעיים, שגורמים להפחתת הכאבים והסרתם. התברר שבשיטה זו לא רק מסירים את הכאב אלא גם משקמים את הרקמות בגלל החימום והריאקציה האלקטרוכימית .
מחקרים רפואיים הוכיחו שגרויים חשמליים-אלקטרומגנטים מזרזים את פעילות הלימפה ומפחיתים את הנזקים שנגרמים מהכאבים.
סיבים תחושתיים
שלושת הפעולות להסרת הכאב :
1. הגרויים האלקטרומגנטים מגיעים למוח לפני שהכאב מגיע ומחמיר ובכך מפחיתים את הסבל.
2. הגרויים האלקטרומגנטים מגרים את המוח וגורמים ליצירת אנדורפינים החודרים לדם ולנוזל השדרתי (SPINAL FLUID) וכך מסירים את הכאב.
3. הגרויים האלקטרומגנטים מגרים את העצב הסימפתתי ((SYMPATHETIC NERVEומפחיתים את הכאב או מפחיתים את המתח שמקורו במחלה או לחץ.
* לא לשימוש על ידי אנשים עם קוצב לב PACE MAKER))
מערכת הקלת הכאב
התפקיד הראשי הוא להסיר את הכאבים מהשריר ולזרז את זרימת הדם במקום.
לפי התיאוריה של "שערי הפיקוח על הכאב" (Gating system), במערכת העצבים המרכזית ישנם שערי פיקוח הנפתחים ונסגרים להעברת מסרי כאב מהמוח או השבתתם.
הגירוי החשמלי מגרה את חלק העצב הנקרא 'חוטי A', מה שגורם להם לסגור את השער וכך הם מסירים את הכאב.
יום שישי, 11 במרץ 2011
כל מה שצריך לדעת על כבד שומני!
הכל על כבד שומני
מחלת כבד שומני מוגדרת כהצטברות של שומן בתאי הכבד ברמה החורגת מהנורמה. כבד שומני - תופעה שפוגעת בכ-30% מהציבור והמהווה את מחלת הכבד הנפוצה בעולם המערבי. לפניכם מאמר כולל על התופעה עם דרכי טיפול.
הגדרה כללית:
הכבד הוא הבלוטה הגדולה ביותר בגוף האדם. הוא אחראי על מגוון רחב של פעולות חילוף החומרים, פונקציות העיכול ופירוק רעלים, שרבים מהם הם חיוניים לתפקודי החיים ובריאות טובה. חילוף החומרים של השומן (הן מן המזון והן מפירוק רקמה שומנית) היא אחת מבין הפונקציות העיקריות הללו.
הכבד הוא הבלוטה הגדולה ביותר בגוף האדם. הוא אחראי על מגוון רחב של פעולות חילוף החומרים, פונקציות העיכול ופירוק רעלים, שרבים מהם הם חיוניים לתפקודי החיים ובריאות טובה. חילוף החומרים של השומן (הן מן המזון והן מפירוק רקמה שומנית) היא אחת מבין הפונקציות העיקריות הללו.
במצב של עומס פונקציונלי, חילוף החומרים של השומן בכבד עלול להיפגע ולהוביל להצטברות של שומן בתוך תאי הכבד עצמם. מצב זה מוכר בשם "כבד שומני".
סיבות וגורמי סיכון של כבד שומני:
כבד שומני נגרם עקב שינויים בחילוף החומרים של השומן ברקמת הכבד. שינויים אלו עלולים להגרם ממגוון גורמי הסיכון ותנאים הכוללים את הסוכרת, השמנת יתר (בעיקר השמנה בטנית), תזונה עשירה בשומן, אנמיה ואלכוהוליזם כרוני. עם זאת הצטברות שומן בתוך תאי הכבד יכולה להיגרם גם כתוצאה מחוסר איזון הורמונאלי, משטרי דיאטה קיצוניים, חסרים תזונתיים מסוימים וחשיפה לחומרים רעילים במיוחד. בנוסף להגברת הסיכון לפתח כבד שומני, כל הגורמים הללו גם מגדילים את הסיכון לסיבוכים, לרבות שחמת הכבד, פיברוסיס (התעבות והצטלקות של רקמת חיבור אחרי דלקת) ואפילו למוות של תאי הכבד.
כבד שומני נגרם עקב שינויים בחילוף החומרים של השומן ברקמת הכבד. שינויים אלו עלולים להגרם ממגוון גורמי הסיכון ותנאים הכוללים את הסוכרת, השמנת יתר (בעיקר השמנה בטנית), תזונה עשירה בשומן, אנמיה ואלכוהוליזם כרוני. עם זאת הצטברות שומן בתוך תאי הכבד יכולה להיגרם גם כתוצאה מחוסר איזון הורמונאלי, משטרי דיאטה קיצוניים, חסרים תזונתיים מסוימים וחשיפה לחומרים רעילים במיוחד. בנוסף להגברת הסיכון לפתח כבד שומני, כל הגורמים הללו גם מגדילים את הסיכון לסיבוכים, לרבות שחמת הכבד, פיברוסיס (התעבות והצטלקות של רקמת חיבור אחרי דלקת) ואפילו למוות של תאי הכבד.
תסמינים:
לא קיימים תסמינים לכבד שומני. לעיתים יש תחושת עייפות מוגברת, או אי נוחות או כאב בצד הימני של הבטן.
לא קיימים תסמינים לכבד שומני. לעיתים יש תחושת עייפות מוגברת, או אי נוחות או כאב בצד הימני של הבטן.
אבחנה:
כבד שומני הרבה פעמים מאובחן בדרך אגב במהלך הבדיקה אולטרסאונד בטן מסיבות אחרות או במהלך בדיקות דם שגרתיות, שמצביעות על רמות גבוהות של אנזימי כבד מסוג ALT , AST ו-GGT.
כבד שומני הרבה פעמים מאובחן בדרך אגב במהלך הבדיקה אולטרסאונד בטן מסיבות אחרות או במהלך בדיקות דם שגרתיות, שמצביעות על רמות גבוהות של אנזימי כבד מסוג ALT , AST ו-GGT.
דרכי טיפול:
הטיפול במחלה מבוסס על מתקפה בשלושה חזיתות:
בחזית הראשונה, טיפול בכל התסמינים והמחלות הנלוות והפחתת גורמי סיכון כגון: איזון סכרת קיימת, הפחתת רמות שומנים בדם, טיפול בהיפרליפידמיה וכו'.
הטיפול במחלה מבוסס על מתקפה בשלושה חזיתות:
בחזית הראשונה, טיפול בכל התסמינים והמחלות הנלוות והפחתת גורמי סיכון כגון: איזון סכרת קיימת, הפחתת רמות שומנים בדם, טיפול בהיפרליפידמיה וכו'.
בחזית השנייה, הורדת משקל וביצוע פעילות גופנית מוגברת. ההורדה במשקל מבוססת על התאמת תפריט אישי, בהתאם למשקל החולה, מצבו הבריאותי, העדפותיו הקולינריות ואורחות חייו. בתפריט תמיד יהיה מבוסס על כלכלה דלת קלוריות ו/או דלת פחמימות או שומנים, בהתאם לצורך. מחקרים הראו כי הירידה במשקל חייבת להיות הדרגתית (חצי עד קילו לשבוע), היות והורדת משקל מהירה עלולה להחמיר את המחלה. על כן, מומלץ להפחית בין 500 ל-1,000 קלוריות לכל היותר מהצריכה היומית.
בחזית השלישית, מתן טיפול תרופתי לאנשים בסיכון יתר. כיום, אין תרופה ייעודית לטיפול במחלה זו היות וטרם פותחה תרופה, המסוגלת להוריד את הצטברות חומצות השומן בכבד ולהקטין את הנזק החימצוני בגוף, המאפיינים את מנגנון המחלה. עד כה נוסו מספר תרופות לטיפול בכבד שומני, אך ללא תוצאות חד-משמעיות. במחקר שנערך במכון לדרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי ת"א בשימוש בתרופה המיועדת להורדה במשקל לטיפול בכבד שומני נצפו תוצאות בהחלט מרשימות.
יום שלישי, 22 בפברואר 2011
קצת סדר בבלאגן: הכל על וירוס הפפילומה האנושי!
הכל על וירוס הפפילומה האנושי
נושא המאמר: חיסון נגד סרטן צואר הרחם - פפילומה אנושית גניטאלית (HPV) - איתור נגיפי ה HPV ע"י מערכת החיסון - הזיהום בנגיפי ה- HPV והתפתחות מחלת הקונדילומה.
מאת: ד"ר שרגא וקסלר, גניקולוג בכיר,
מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר.
www.genicolog.net
הקדמה
פפילומה אנושית גניטאלית (HPV) הינה הזיהום הנפוץ ביותר בקרב המחלות המועברות במגע מיני. עפ"י חישובים נמצא שהסיכון ללקות בזיהום זה לפחות פעם אחת בחיים הוא 80%.
מחקרים בארה"ב מראים שברגע זה חולים במחלה זו כ- 20 מיליון גברים ונשים בארה"ב [כ 7% מתוך 300 מיליון תושבים] אבל הם לא יודעים זאת משום אופיה החמקמק של המחלה. בהשוואה מתמטית, בהעדר נתונים מחקריים, בישראל צריכים להיות כ- 500,000 גברים ונשים החולים במחלה [7% מתוך 7 מיליון תושבים].
למעלה מ- 90% מנשים המזוהמות ב- HPV תתפטרנה מהנגיפים בתוך שנתיים. יתכן גם שנגיפים נותרים בגוף [בעור ובריריות מסוימות ולא בדם] במצב "רדום" ו"יתעוררו" [יעברו ראקטיבציה] אחרי שנים. טיפול בלייזר עוזר להתפטר מהנגיפים מוקדם יותר.
כ- 10% מהנשים המזוהמות בנגיפי HPV יפתחו זיהום מתמיד. נשים עם זיהום מתמיד בנגיפים, בעלי סיכון ממאירות גבוה, נמצאות בסיכון מוגבר לפתח נגעים טרום סרטניים מתקדמים בצואר הרחם [ CIN] ועד סרטן וכן באברי המין, בפה ובלוע ובפי הטבעת כולל בגברים.
בארה"ב מתות כל שנה כ- 4,000 נשים כתוצאה מסרטן צואר רחם [ 9 נשים ל 100,000 נשים] – בארץ – 150 בשנה.
נגיפי ה- HPV אחראיים ל- 90% מהסרטנים בפי הטבעת ול- 50% מהסרטנים בפה ובלוע.
עד כה תוארו יותר מ-100 סוגי HPV וכשליש מהם פוגעים בעיקר באפיתל באברי המין. היעדים העיקריים של נגיפי ה- HPV הם האפיתל השטוח הרב שכבתי והרירית של צוואר הרחם, נרתיק, פות, פין, אזורי החיץ הבין נקבים, איזורי סביב פי הטבעת, פי הטבעת, תעלת פי הטבעת, גבעת הערווה ורירית השופכה.
חלק מנגיפי ה- HPV גורמים לנגעים בלחמיות העינים, בלוע ובחלל הפה והגרון וכן בדרכי הנשימה בתינוקות ובילדים.
מאת: ד"ר שרגא וקסלר, גניקולוג בכיר,
מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר.
www.genicolog.net
הקדמה
פפילומה אנושית גניטאלית (HPV) הינה הזיהום הנפוץ ביותר בקרב המחלות המועברות במגע מיני. עפ"י חישובים נמצא שהסיכון ללקות בזיהום זה לפחות פעם אחת בחיים הוא 80%.
מחקרים בארה"ב מראים שברגע זה חולים במחלה זו כ- 20 מיליון גברים ונשים בארה"ב [כ 7% מתוך 300 מיליון תושבים] אבל הם לא יודעים זאת משום אופיה החמקמק של המחלה. בהשוואה מתמטית, בהעדר נתונים מחקריים, בישראל צריכים להיות כ- 500,000 גברים ונשים החולים במחלה [7% מתוך 7 מיליון תושבים].
למעלה מ- 90% מנשים המזוהמות ב- HPV תתפטרנה מהנגיפים בתוך שנתיים. יתכן גם שנגיפים נותרים בגוף [בעור ובריריות מסוימות ולא בדם] במצב "רדום" ו"יתעוררו" [יעברו ראקטיבציה] אחרי שנים. טיפול בלייזר עוזר להתפטר מהנגיפים מוקדם יותר.
כ- 10% מהנשים המזוהמות בנגיפי HPV יפתחו זיהום מתמיד. נשים עם זיהום מתמיד בנגיפים, בעלי סיכון ממאירות גבוה, נמצאות בסיכון מוגבר לפתח נגעים טרום סרטניים מתקדמים בצואר הרחם [ CIN] ועד סרטן וכן באברי המין, בפה ובלוע ובפי הטבעת כולל בגברים.
בארה"ב מתות כל שנה כ- 4,000 נשים כתוצאה מסרטן צואר רחם [ 9 נשים ל 100,000 נשים] – בארץ – 150 בשנה.
נגיפי ה- HPV אחראיים ל- 90% מהסרטנים בפי הטבעת ול- 50% מהסרטנים בפה ובלוע.
עד כה תוארו יותר מ-100 סוגי HPV וכשליש מהם פוגעים בעיקר באפיתל באברי המין. היעדים העיקריים של נגיפי ה- HPV הם האפיתל השטוח הרב שכבתי והרירית של צוואר הרחם, נרתיק, פות, פין, אזורי החיץ הבין נקבים, איזורי סביב פי הטבעת, פי הטבעת, תעלת פי הטבעת, גבעת הערווה ורירית השופכה.
חלק מנגיפי ה- HPV גורמים לנגעים בלחמיות העינים, בלוע ובחלל הפה והגרון וכן בדרכי הנשימה בתינוקות ובילדים.
HPV גניטלי
בכל שנה מאובחנים בארה"ב כ- 6 מיליון מקרים חדשים של זיהום HPV באברי המין, מתוכם שני שליש נשים וחציים צעירים וצעירות בגיל 15-24 שנים.
נצפית עליה הדרגתית במקרי HPV גניטלי מתחילת שנת 1970 בכל העולם. בארה"ב למשל נצפתה עליה מ- 13 מקרים על 100,000 תושבים בשנים 1950-54 ל- 106 מקרים ל 100,000 תושבים בשנים 1975-78.
כמו כן נצפתה עליה של פי יותר מ- 700% בתוך כ- 30 שנה ועליה של 450% משנת 1966 לשנת 1984.
מחקרים מראים ששכיחות [Prevalence] של HPV גניטלי בארה"ב הינו בערך 15%.
נגיפי HPV נחלקים לבעלי סיכון נמוך וסיכון גבוה לגרימת סרטן בצואר הרחם, בפות, בפי הטבעת, בחלל הפה, בנרתיק, בפין ובשופכה.
בכל שנה מאובחנים בארה"ב כ- 6 מיליון מקרים חדשים של זיהום HPV באברי המין, מתוכם שני שליש נשים וחציים צעירים וצעירות בגיל 15-24 שנים.
נצפית עליה הדרגתית במקרי HPV גניטלי מתחילת שנת 1970 בכל העולם. בארה"ב למשל נצפתה עליה מ- 13 מקרים על 100,000 תושבים בשנים 1950-54 ל- 106 מקרים ל 100,000 תושבים בשנים 1975-78.
כמו כן נצפתה עליה של פי יותר מ- 700% בתוך כ- 30 שנה ועליה של 450% משנת 1966 לשנת 1984.
מחקרים מראים ששכיחות [Prevalence] של HPV גניטלי בארה"ב הינו בערך 15%.
נגיפי HPV נחלקים לבעלי סיכון נמוך וסיכון גבוה לגרימת סרטן בצואר הרחם, בפות, בפי הטבעת, בחלל הפה, בנרתיק, בפין ובשופכה.
 סוגי [TYPES] פפילומה אנושית HPV והמחלות הקשורותסיכון נמוך: הסוגים הכי חשובים הינם – 6, 11 ,30 ,42 ,43 , 44 סוגים אלו בנדיר קשורים עם סרטן צואר רחם ואחרים. הם קשורים עם קונדילומה, פפילומה ובליטות [פפולות] ללא פיגמנטים ובעיקר מדובר על סוגים 6 ו 11. סיכון גבוה: הסוגים הכי חשובים הינם – 16 ,18 ,31 ,33 ,35 ,39 ,51 ,52 ,58 ,61 סוגים אלו קשורים בשכיחות גבוהה עם סרטן באיברים הבאים: צואר רחם, פות, נרתיק, פין, פי טבעת, שופכה ופה ובליטות [פפולות] ציבעוניות בעיקר בליטות עשירות בכלי דם [פפולות אדומות] ובעיקר מדובר בסוג 16. ככלל, נגיפים נחלקים לנגיפי DNA ולנגיפי RNA. נגיף ה-HPV שייך לקבוצה הראשונה. הגנים של הנגיפים מתבטאים בזמנים שונים במחזור החיים של הנגיפים – לדוגמא – זמן מוקדם [Early] וזמן מאוחר [Late]. הגנים המוקדמים [E] קשורים להתרבות הנגיפים ולשינויים בפיזיולוגיה של תאי גופנו. הגנים המאוחרים [L] קשורים ביצירת ובהשלמת מבנה הנגיפים רגע לפני התפרצותם מתוך תאי גופנו. שני גנים מוקדמים ה- E6 וה- E7 חשובים בפוטנציאל הממאיר של נגיפי ה- HPV. ה- E6 מעכב את הפעילות של החלבון p53 , שהוא מדכא גידולים ומגן אגב כך על ה- DNA של תאי גופנו. ה- E7 נקשר לחלבונים שקשורים לחלוקת התא. ההבדלים בין שתי קבוצות נגיפי ה- HPV - גורמי ממאירות ולא גורמי ממאירות – באים לידי בטוי בין השאר בפעילות של הגנים המוקדמים E6 ו- E7 . בזנים גורמי הממאירות גנים אלו גורמים לחלוקה פראית ולא מבוקרת של תאי גופנו על ידי חדירה לתוך ה- DNA של תאי גופנו ואגב כך גורמים להשתנות הממאירה ולגרימת הסרטן. ישנם 12 סוגי HPV בעלי סיכון-נמוך ו-15 סוגים בעלי סיכון גבוה לגרימת סרטן. בערך 90% של מהזיהומים ע"י HPV גניטלי, המתבטאים בין השאר בצורת גידולי קונדילומה, נגרמים על ידי נגיפי HPV מסוג 6 או 11 ויותר מ – 70% ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים ע"י זני HPV מסוג 16 או 18. לפיכך, רק 4 סוגי נגיפי HPV הנ"ל אחראים לרוב העומס של מחלת ה-HPV. בערך ל- 1% מאוכלוסיית המבוגרים יש זיהום HPV גניטלי נראה [סימפטומטי], קרי נגעי קונדילומה. זיהום HPV גניטלי יכול להימצא בפות, בחיץ הבין נקבים, סביב פי הטבעת, במפשעות, בנרתיק, בצואר הרחם, בצינור השופכה, על הפין, בשק האשכים, בתעלה של פי הטבעת ובגבעת הערווה. זיהום HPV יכול גם להיות בחלל הפה והלוע. |
המפתח לטיפול מוצלח – תגובה חיסונית טובה כנגד נגיפי ה- HPV
טיפול מוצלח נגד זיהום בנגיפי HPV בסופו של דבר תלוי ביכולת החיסונית של הגוף למנוע זיהום חוזר.
תגובת החיסון הראשונית לזיהום קיים היא תגובה תאית בעוד שהחיסון באמצעות נוגדנים ממלא תפקיד עיקרי במניעת זיהום חוזר.
איתור נגיפי ה- HPV ע"י מערכת החיסון הינו יותר איטי מאיתור נגיפים אחרים.
זמן תגובת מערכת החיסון שונה מאדם לאדם ותלוי בין השאר בסוג הנגיפים ובזמן הטיפול הנדרש לסלק את הנגיפים.
טיפול אינטנסיבי בלייזר יביא לתגובת חיסון מהירה יותר.
טיפול מוצלח נגד זיהום בנגיפי HPV בסופו של דבר תלוי ביכולת החיסונית של הגוף למנוע זיהום חוזר.
תגובת החיסון הראשונית לזיהום קיים היא תגובה תאית בעוד שהחיסון באמצעות נוגדנים ממלא תפקיד עיקרי במניעת זיהום חוזר.
איתור נגיפי ה- HPV ע"י מערכת החיסון הינו יותר איטי מאיתור נגיפים אחרים.
זמן תגובת מערכת החיסון שונה מאדם לאדם ותלוי בין השאר בסוג הנגיפים ובזמן הטיפול הנדרש לסלק את הנגיפים.
טיפול אינטנסיבי בלייזר יביא לתגובת חיסון מהירה יותר.
זיהום בנגיפי HPV מתמיד באופן סמוי ובלתי מורגש בשל מספר סיבות:
נגיף ה- HPV מזהם את האפיתל הבסיסי [BASAL] ששם מתרחשת התרבות מועטת ביותר של הנגיפים וכמו כן אין שם הרס [LYSIS] של תאים, מפני שתאים שנדבקו בנגיפי HPV שפירים לא חודרים אל מתחת לממברנה הבסיסית [BASAL MEMBRANE]. זו הסיבה שבעטיה נגיפי ה- HPV נחשפים בעיקר רק למנגנוני הגנה אפיתליאלים, שהם מנוטרלים ע"י הופעה אנטיגנית עלובה על תאי האפיתל. לכן הגילוי של האנטיגן של נגיפי ה- HPV על ידי מנגנוני החיסון של הגוף הוא לרוב משתהה ומתעכב.
נגיף ה- HPV מזהם את האפיתל הבסיסי [BASAL] ששם מתרחשת התרבות מועטת ביותר של הנגיפים וכמו כן אין שם הרס [LYSIS] של תאים, מפני שתאים שנדבקו בנגיפי HPV שפירים לא חודרים אל מתחת לממברנה הבסיסית [BASAL MEMBRANE]. זו הסיבה שבעטיה נגיפי ה- HPV נחשפים בעיקר רק למנגנוני הגנה אפיתליאלים, שהם מנוטרלים ע"י הופעה אנטיגנית עלובה על תאי האפיתל. לכן הגילוי של האנטיגן של נגיפי ה- HPV על ידי מנגנוני החיסון של הגוף הוא לרוב משתהה ומתעכב.
הזיהום בנגיפי ה- HPV והתפתחות מחלת הקונדילומה או הסרטן, מתרחשת לאחר תקופה בעלת זמן משתנה של זיהום סמוי ולא קליני, שמסתיים שכפול מואץ של ה- DNA של הנגיפים בתאי אפיתל או בתאים קרטינוציטים בשלב ההתרבות שלהם.
בעוד שהתאים הקרטינוציטים עוברים הבשלה בשכבות העליונות של האפיתל, הגנום של נגיפי ה-HPV אוסף את החלבון שבמעטפת התאים מסביב לליבה של ה-DNA שלהם, שלב הכרחי לנגיפים לזהם ולהדביק בן/בת זוג חדש/ה.
במשך כל מעגל חייו של נגיף ה-HPV, תאי הגוף שנדבקו בו נשארים ללא פגע מפני שנגיף ה- HPV לא הורג ולא הורס את התאים ולכן הסכוי שמערכת החיסון של הגוף תחשף לנגיפי ה- HPV הוא קטן ביותר.
מספר מחקרים סיפקו הוכחה שהמערכת החיסונית מכירה באופן ספונטני את נגיפי ה- HPV , למרות שהשיעור של נסיגה ספונטאנית נע בין 0% ל 40%.
היות שההחלמה הספונטאנית של הזיהום ב- HPV היא כל כך לא צפויה הרי שיש לנקוט בשיטת טיפול פעילה ביותר על מנת להבריא מהמחלה.
טיפול מוצלח בזיהום ע"י נגיפי HPV מצריך אסטרטגיות אשר משפרות את הכרת המערכת החיסונית בנגיפי ה- HPV.
המסקנה היא שטיפול אשר גורם להרס של תאים המזוהמים בנגיפי ה- HPV, מספק את ההזדמנות לחשיפת אנטיגן ה- HPV למקרופאג'ים, לדנדריטים ולתאים מונונוקלארים שמשרים ומתחילים הכרות הנגיפים ע"י המערכת החיסונית.
מחקרים הוכיחו שרק הלייזר, כשיטת טיפול שהורסת תאים המכילים נגיפי HPV , מותיר אחריו מסה רבה של נגיפים מומתים, האמורה להביא לתגובה חיסונית ארוכת טווח. למרות זאת אצל מספר אנשים מערכות החיסון אינן מצליחות ליצור תגובה חיסונית נאותה והזיהום בנגיפי HPV חוזר ונשנה מבלי היכולת של המערכת החיסונית לזהות את הנגיפים ולחסל אותם.
בעוד שהתאים הקרטינוציטים עוברים הבשלה בשכבות העליונות של האפיתל, הגנום של נגיפי ה-HPV אוסף את החלבון שבמעטפת התאים מסביב לליבה של ה-DNA שלהם, שלב הכרחי לנגיפים לזהם ולהדביק בן/בת זוג חדש/ה.
במשך כל מעגל חייו של נגיף ה-HPV, תאי הגוף שנדבקו בו נשארים ללא פגע מפני שנגיף ה- HPV לא הורג ולא הורס את התאים ולכן הסכוי שמערכת החיסון של הגוף תחשף לנגיפי ה- HPV הוא קטן ביותר.
מספר מחקרים סיפקו הוכחה שהמערכת החיסונית מכירה באופן ספונטני את נגיפי ה- HPV , למרות שהשיעור של נסיגה ספונטאנית נע בין 0% ל 40%.
היות שההחלמה הספונטאנית של הזיהום ב- HPV היא כל כך לא צפויה הרי שיש לנקוט בשיטת טיפול פעילה ביותר על מנת להבריא מהמחלה.
טיפול מוצלח בזיהום ע"י נגיפי HPV מצריך אסטרטגיות אשר משפרות את הכרת המערכת החיסונית בנגיפי ה- HPV.
המסקנה היא שטיפול אשר גורם להרס של תאים המזוהמים בנגיפי ה- HPV, מספק את ההזדמנות לחשיפת אנטיגן ה- HPV למקרופאג'ים, לדנדריטים ולתאים מונונוקלארים שמשרים ומתחילים הכרות הנגיפים ע"י המערכת החיסונית.
מחקרים הוכיחו שרק הלייזר, כשיטת טיפול שהורסת תאים המכילים נגיפי HPV , מותיר אחריו מסה רבה של נגיפים מומתים, האמורה להביא לתגובה חיסונית ארוכת טווח. למרות זאת אצל מספר אנשים מערכות החיסון אינן מצליחות ליצור תגובה חיסונית נאותה והזיהום בנגיפי HPV חוזר ונשנה מבלי היכולת של המערכת החיסונית לזהות את הנגיפים ולחסל אותם.
העיקרון של החיסון כנגד נגיפי ה HPV מתבסס על נתינתו לפני תחילת יחסי מין ולפני חשיפה לנגיפי HPV.
באופן טבעי כאשר נדבקים בנגיפים ונוצרים הנגעים של הקונדילומה, מערכת החיסון עושה הכרות עם האנטיגן של נגיפי ה- HPV. הבעיה היא שתגובת מערכת החיסון משתנה מאדם לאדם והיא יכולה להופיע מיד, באופן איטי או בכלל לא.
מטרתנו היא שמערכת החיסון תפעל ביעילות מיד לאחר המגע עם נגיפי ה- HPV.
כאן נכנס לפעולה החיסון כנגד נגיפי ה- HPV.
מתן החיסון מזרז ומעודד זהוי מוקדם של האנטיגן הנגיפי. בפעם השניה שהגוף יזהה את האנטיגן הנגיפי, בעת יחסי מין למשל, הוא יפעיל מיידית וביעילות את מנגנוני חיסול הנגיפים. כתוצאה מכך ימנעו מחלת הקונדילומה ומצבים סרטניים וטרום סרטניים, הנגרמים ע"י נגיפי ה- HPV. טיפול בלייזר, שהוא טיפול הורס רקמה, גם הוא מזרז את ההכרות של האנטיגן הנגיפי עם מערכת החיסון ועל ידי כך מעודד את תגובת מערכת החיסון לחסל את הנגיפים.
באופן טבעי כאשר נדבקים בנגיפים ונוצרים הנגעים של הקונדילומה, מערכת החיסון עושה הכרות עם האנטיגן של נגיפי ה- HPV. הבעיה היא שתגובת מערכת החיסון משתנה מאדם לאדם והיא יכולה להופיע מיד, באופן איטי או בכלל לא.
מטרתנו היא שמערכת החיסון תפעל ביעילות מיד לאחר המגע עם נגיפי ה- HPV.
כאן נכנס לפעולה החיסון כנגד נגיפי ה- HPV.
מתן החיסון מזרז ומעודד זהוי מוקדם של האנטיגן הנגיפי. בפעם השניה שהגוף יזהה את האנטיגן הנגיפי, בעת יחסי מין למשל, הוא יפעיל מיידית וביעילות את מנגנוני חיסול הנגיפים. כתוצאה מכך ימנעו מחלת הקונדילומה ומצבים סרטניים וטרום סרטניים, הנגרמים ע"י נגיפי ה- HPV. טיפול בלייזר, שהוא טיפול הורס רקמה, גם הוא מזרז את ההכרות של האנטיגן הנגיפי עם מערכת החיסון ועל ידי כך מעודד את תגובת מערכת החיסון לחסל את הנגיפים.
מהות החיסון
בניגוד לחיסונים רבים, בהם מזריקים לגופנו נגיפים מוחלשים הגורמים למחלה קלה, החיסון כנגד נגיפי ה- HPV בנוי על סמך מרכיבים של המעטפת החיצונית של הנגיף, מרכיבים שאינם מדבקים.
מדובר על שני חיסונים: חיסון שפותח כנגד 4 זנים [6, 11, 16, 18] – גרדסיל GARDASIL וחיסון שפותח כנגד 2 זנים בלבד [16, 18] צרבריקס CERVARIX.
על פי המרכז האמריקאי לבקרת תרופות ומחלות – CDC- החיסונים מומלצים לילדות בגילאים 11-12 שנה, אבל יכולים ומורשים להינתן לילדות החל מגיל 9 ועד לנשים בגיל 46 שנים ויותר. כמו כן החיסונים מתאימים לילדים ולגברים.
באופן אידאלי רצוי שהחיסון ינתן לפני תחילת יחסי מין, כי אז ההגנה המושגת בפני הדבקות בנגיפי HPV היא הגבוהה ביותר. בכל מקרה, מותר וניתן לתת את החיסון לנשים ולגברים שכבר מקיימים יחסי מין. לגבי נשים שכבר חלו במחלה או נדבקו בנגיפי ה- HPV, גם להן עדיין יש סכוי להנות מההגנה שמספק החיסון, אבל הגנה זו תהיה נמוכה משמעותית ביחס לאלו שלא נחשפו לנגיפים.
בניגוד לחיסונים רבים, בהם מזריקים לגופנו נגיפים מוחלשים הגורמים למחלה קלה, החיסון כנגד נגיפי ה- HPV בנוי על סמך מרכיבים של המעטפת החיצונית של הנגיף, מרכיבים שאינם מדבקים.
מדובר על שני חיסונים: חיסון שפותח כנגד 4 זנים [6, 11, 16, 18] – גרדסיל GARDASIL וחיסון שפותח כנגד 2 זנים בלבד [16, 18] צרבריקס CERVARIX.
על פי המרכז האמריקאי לבקרת תרופות ומחלות – CDC- החיסונים מומלצים לילדות בגילאים 11-12 שנה, אבל יכולים ומורשים להינתן לילדות החל מגיל 9 ועד לנשים בגיל 46 שנים ויותר. כמו כן החיסונים מתאימים לילדים ולגברים.
באופן אידאלי רצוי שהחיסון ינתן לפני תחילת יחסי מין, כי אז ההגנה המושגת בפני הדבקות בנגיפי HPV היא הגבוהה ביותר. בכל מקרה, מותר וניתן לתת את החיסון לנשים ולגברים שכבר מקיימים יחסי מין. לגבי נשים שכבר חלו במחלה או נדבקו בנגיפי ה- HPV, גם להן עדיין יש סכוי להנות מההגנה שמספק החיסון, אבל הגנה זו תהיה נמוכה משמעותית ביחס לאלו שלא נחשפו לנגיפים.
תוצאות מחקרים
בכל המחקרים נבדקו הן יעילות החיסון והן תופעות הלואי שלו.
לגבי תופעות לואי – בשכיחות נמוכה נמצאו התופעות הבאות: כאב ואודם באזור ההזרקה [רוב תופעות הלואי], כאב ראש, חולשה, בחילה וכאב בטן.
לגבי התוצאות – החיסון ל- HPV נבחן על יותר מ- 27,000 ילדות ונשים בגילאים 9-45 שנים, ב- 33 ארצות ברחבי העולם וכן בילדים ובגברים וקבל רשיון לשימוש ב- 60 מדינות [נכון למאי 2007]. במחקרים נמצא שהחיסון בטוח ולא גרם לתופעות לואי רציניות.
בכל המחקרים נבדקו הן יעילות החיסון והן תופעות הלואי שלו.
לגבי תופעות לואי – בשכיחות נמוכה נמצאו התופעות הבאות: כאב ואודם באזור ההזרקה [רוב תופעות הלואי], כאב ראש, חולשה, בחילה וכאב בטן.
לגבי התוצאות – החיסון ל- HPV נבחן על יותר מ- 27,000 ילדות ונשים בגילאים 9-45 שנים, ב- 33 ארצות ברחבי העולם וכן בילדים ובגברים וקבל רשיון לשימוש ב- 60 מדינות [נכון למאי 2007]. במחקרים נמצא שהחיסון בטוח ולא גרם לתופעות לואי רציניות.
יעילות החיסון נבדקה בעיקר בנשים צעירות [16-26 שנים] שלא נחשפו בעבר לאף אחד מארבעת הזנים שבחיסון [6,11,16,18]. מחקרים אלו הראו 100% יעילות במניעת מצבים טרום סרטניים הן בצואר הרחם, והן בפות ובנרתיק וכן במניעת גידולי קונדילומה [יבלות] שלא קשורים לממאירות.
לחיסון אין השפעה מרפאת בנשים שכבר מזוהמות באחד מארבעת זני ה- HPV הכלולים בחיסון.
ההמלצה היא לחסן ילדות החל מגיל 9 בהתבסס על מחקר שנערך על 1,100 ילדות בגילאי 9-15 ששם נמצאו נוגדנים ברמות גבוהות אצל 99% מהילדות. עוד נמצא שרמת הנוגדנים היתה גבוהה יותר בצעירות ביחס למבוגרות.
בשנת 2009 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הכריז על הרחבת האינדיקציות למתן חיסון Gardasil כנגד נגיף הפפילומה האנושי (human papillomavirus - HPV). עד אז, החיסון אושר עבור נשים ונערות בגילאי 9-26, עבור מניעת סרטן צוואר הרחם, הפות והנרתיק (CERVICAL, VULVAR AND VAGINAL CANCER - זנים 16 ו-18), נגעים טרום-סרטניים (זנים 6,11, 16 ו-18), וכן כנגד יבלות באיברי המין (CONDYLOMA ACCUMINATA , זנים 6 ו-11). משנת 2009 הורחב האישור כך שיכלול את מתן החיסון לגברים ולילדים בגילאי 9-26, לשם מניעת יבלות באיברי המין.
הרחבת האישור התבססה על תוצאות ניסוי קליני אקראי, אשר כלל 4,055 גברים צעירים בני 16-26, ובו הוכחה יעילות של כ-90% במניעת יבלות באיברי המין, אשר נגרמות מנגיף הפפילומה האנושי (זנים 6 ו-11). כמו-כן, בניסוי נוסף הוכח כי התגובה החיסונית בעקבות מתן Gardasil הינה דומה בקרב ילדים בני 9-15.
תופעות הלוואי השכיחות של החיסון כוללות כאב ראש, חום, כאב במקום ההזרקה, עקצוץ, אדמומיות, נפיחות וחבלות.
ה-FDA מציין כי זיהום על ידי נגיף הפפילומה האנושי הינו הזיהום הנפוץ ביותר המועבר ביחסי מין בארצות הברית, וכן כי מרבית היבלות באיברי המין נגרמות כתוצאה מזיהום על ידי נגיף זה.
לחיסון אין השפעה מרפאת בנשים שכבר מזוהמות באחד מארבעת זני ה- HPV הכלולים בחיסון.
ההמלצה היא לחסן ילדות החל מגיל 9 בהתבסס על מחקר שנערך על 1,100 ילדות בגילאי 9-15 ששם נמצאו נוגדנים ברמות גבוהות אצל 99% מהילדות. עוד נמצא שרמת הנוגדנים היתה גבוהה יותר בצעירות ביחס למבוגרות.
בשנת 2009 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הכריז על הרחבת האינדיקציות למתן חיסון Gardasil כנגד נגיף הפפילומה האנושי (human papillomavirus - HPV). עד אז, החיסון אושר עבור נשים ונערות בגילאי 9-26, עבור מניעת סרטן צוואר הרחם, הפות והנרתיק (CERVICAL, VULVAR AND VAGINAL CANCER - זנים 16 ו-18), נגעים טרום-סרטניים (זנים 6,11, 16 ו-18), וכן כנגד יבלות באיברי המין (CONDYLOMA ACCUMINATA , זנים 6 ו-11). משנת 2009 הורחב האישור כך שיכלול את מתן החיסון לגברים ולילדים בגילאי 9-26, לשם מניעת יבלות באיברי המין.
הרחבת האישור התבססה על תוצאות ניסוי קליני אקראי, אשר כלל 4,055 גברים צעירים בני 16-26, ובו הוכחה יעילות של כ-90% במניעת יבלות באיברי המין, אשר נגרמות מנגיף הפפילומה האנושי (זנים 6 ו-11). כמו-כן, בניסוי נוסף הוכח כי התגובה החיסונית בעקבות מתן Gardasil הינה דומה בקרב ילדים בני 9-15.
תופעות הלוואי השכיחות של החיסון כוללות כאב ראש, חום, כאב במקום ההזרקה, עקצוץ, אדמומיות, נפיחות וחבלות.
ה-FDA מציין כי זיהום על ידי נגיף הפפילומה האנושי הינו הזיהום הנפוץ ביותר המועבר ביחסי מין בארצות הברית, וכן כי מרבית היבלות באיברי המין נגרמות כתוצאה מזיהום על ידי נגיף זה.
משך ההגנה שמספק החיסון אינו ברור לגמרי. עד כה, כשמשך המחקרים הוא יותר מ- 10 שנים החיסון אכן התמיד למשך זמן זה. המחקרים נמשכים כל העת ונושא זה נבדק וידווח בהמשך.
אופן מתן החיסון והערות
החיסון ניתן בצורת זריקה תוך שרירית בשריר הדלתואיד שבזרוע – 3 פעמים: הזריקה השניה לאחר חודשיים והשלישית אחרי 6 חודשים.
החיסון יכול להינתן גם במצבים הבאים:
• משטח פאפ לא תקין.
• בדיקת PCR חיובית לנגיפי HPV.
• גידולי קונדילומה.
החיסון ניתן בצורת זריקה תוך שרירית בשריר הדלתואיד שבזרוע – 3 פעמים: הזריקה השניה לאחר חודשיים והשלישית אחרי 6 חודשים.
החיסון יכול להינתן גם במצבים הבאים:
• משטח פאפ לא תקין.
• בדיקת PCR חיובית לנגיפי HPV.
• גידולי קונדילומה.
עם זאת על הנשים והגברים במצבים האלו לדעת שאין ראיה להשפעה מטיבה של החיסון על משטח הפאפ, על בדיקת ה- PCR ועל גידולי הקונדילומה.
זאת ועוד, מחקר של ה- FDA הוכיח שמתן חיסון לנשים שנשאו נגיפים בעלי סיכון גבוה להתפתחות סרטן, כמו זנים 16 ו- 18 הביא לעליה ב- 44.6% בשכיחות התפתחות מצבים סרטניים.
זאת ועוד, מחקר של ה- FDA הוכיח שמתן חיסון לנשים שנשאו נגיפים בעלי סיכון גבוה להתפתחות סרטן, כמו זנים 16 ו- 18 הביא לעליה ב- 44.6% בשכיחות התפתחות מצבים סרטניים.
החיסון מותר לנשים במצבים הבאים:
• נשים מניקות.
• נשים עם פגיעה במערכת החיסונית [ממחלה או מתרופות] – אם כי יתכן שהתגובה החיסונית והיעילות יהיו נמוכים יותר.
• נשים עם מחלה חריפה קלה כמו שלשול, זיהום של דרכי נשימה עליונות עם חום. מומלץ לדחות את החיסון לנשים עם מחלה בחומרה בינונית או חמורה.
• נשים מניקות.
• נשים עם פגיעה במערכת החיסונית [ממחלה או מתרופות] – אם כי יתכן שהתגובה החיסונית והיעילות יהיו נמוכים יותר.
• נשים עם מחלה חריפה קלה כמו שלשול, זיהום של דרכי נשימה עליונות עם חום. מומלץ לדחות את החיסון לנשים עם מחלה בחומרה בינונית או חמורה.
החיסון אינו מומלץ לנשים במצבים הבאים:
הריון – אין מספיק נתונים, הגם שהנתונים עד כה אינם מראים השפעה לרעה על ההריון או על העובר.
הריון – אין מספיק נתונים, הגם שהנתונים עד כה אינם מראים השפעה לרעה על ההריון או על העובר.
החיסון אסור לנשים במצבים הבאים:
אלרגיה מיידית לפטריות [Yeast] או לכל מרכיב של החיסון.
אלרגיה מיידית לפטריות [Yeast] או לכל מרכיב של החיסון.
מעקב לגלוי מוקדם של סרטן צואר הרחם
נשים שנוטלות את החיסון תמשכנה במעקב השיגרתי לגלוי מוקדם של סרטן צואר הרחם [משטח פאפ וכו'] מהסיבות הבאות:
• החיסון אינו מספק הגנה כנגד כל הזנים בעלי הפוטנציאל הממאיר הגורמים לסרטן צואר הרחם.
• אם האישה לא תשלים את שלוש הזריקות היא לא תהנה מההגנה המלאה של החיסון.
• האישה לא תהנה מהגנה מלאה של החיסון אם כבר הזדהמה מזן HPV שכלול בחיסון.
נשים שנוטלות את החיסון תמשכנה במעקב השיגרתי לגלוי מוקדם של סרטן צואר הרחם [משטח פאפ וכו'] מהסיבות הבאות:
• החיסון אינו מספק הגנה כנגד כל הזנים בעלי הפוטנציאל הממאיר הגורמים לסרטן צואר הרחם.
• אם האישה לא תשלים את שלוש הזריקות היא לא תהנה מההגנה המלאה של החיסון.
• האישה לא תהנה מהגנה מלאה של החיסון אם כבר הזדהמה מזן HPV שכלול בחיסון.
מניעת הדבקות עתידית ב- HPV
נשים צריכות להמשיך להתגונן כנגד HPV ושאר מחלות המועברות במגע מיני:
• המנעות מיחסי מין.
• בן זוג יחיד.
• הגבלת מספר בני זוג.
• שימוש בקונדום.
• הרתחת לבנים.
• אי שימוש במכשור ובציוד שכבר מזוהם בנגיפי HPV.
נשים צריכות להמשיך להתגונן כנגד HPV ושאר מחלות המועברות במגע מיני:
• המנעות מיחסי מין.
• בן זוג יחיד.
• הגבלת מספר בני זוג.
• שימוש בקונדום.
• הרתחת לבנים.
• אי שימוש במכשור ובציוד שכבר מזוהם בנגיפי HPV.
היבטים כלכליים
- לאחר שמשרד הבריאות אישר את השימוש בחיסון ירד מחיר כל זריקה מ- 880 ₪ ל- 550-595 ש"ח והוא ניתן היום בכל קופות החולים בביטוחים המשלימים. [בארה"ב מחיר כל זריקה הוא 119.75 $!]
- רשויות הבריאות בארה"ב ובאוסטרליה מספקות חיסון ללא תשלום לאוכלוסיות נבחרות כולל לילדות ולנערות עד גיל 19 וכולל לילדים ולגברים.
- רשויות הבריאות בארה"ב ובאוסטרליה מספקות חיסון ללא תשלום לאוכלוסיות נבחרות כולל לילדות ולנערות עד גיל 19 וכולל לילדים ולגברים.
תופעות לואי
מצורפת התגובה של MERCK בעברית שפורסמה בנושא תופעות לוואי והחיסון גרדסיל באמצעות קבוצה בשם Judical Watch ששייכה תופעות לוואי של 3 מקרי מוות לכאורה לגרדסיל וכמו כן שייכה סיבוכים בהריון למתן החיסון.
מקור המידע של הקבוצה היה מאגר של דיווחי תופעות לוואי אשר בו מדווחות תופעות לוואי על ידי הציבור ללא בדיקת ה-causality שלהם. הקבוצה זו שייכה את התופעות האלו לגרדסיל מבלי לבדוק את הדיווחים כלל ובנוסף הזהירה מפני חיוב מתן החיסון בחוק (הנושא נמצא בויכוח בארה"ב האם לחייב בחוק או לא את מתן החיסון).
תקציר תגובת MSD לכתבה:
"לא הוכח כל קשר בין מתן החיסון ל-3 מקרי המוות וסיבוכי ההריון.
מתוך מקרי המוות - ידוע כי 2 נשים נטלו גלולות שגרמו להן לקרישיות יתר ומוות ובמקרה השלישי מדובר בחולת לב שמתה מסיבוך של שפעת.
גם ב- 18 הנשים בהריון – לא הוכח כל קשר בין מתן החיסון לסיבוכים שחוו. סיבוכים אלו שכיחים גם באוכלוסיה רגילה ללא מתן חיסון.
ה- FDA ו ה- CDC דיווחו כי תופעות הלוואי אינן מיוחסות לחיסון:
FDA spokesperson Karen Riley remarked that the agency is monitoring reports of adverse events linked to Gardasil, but ''we haven't seen anything at this point that would suggest we'd make any changes in the product.''
לאחרונה התפרסמו 3 מחקרים פאזה III ( NEJM May 2007 ו- Lancet May 2007 ) שכללו יותר מ- 25,000 נשים שהדגימו יעילות ובטיחות גבוהים של החיסון.
עד היום 2 -3 מיליון נשים כבר חוסנו כנגד HPV (5 מיליון חיסונים סופקו עד כה) ושיעור תופעות הלוואי דומה לזה שנצפה במחקרים הקליניים.
השורה התחתונה היא שה- FDA, CDC משדרים ביטחון מלא בגרדסיל ופרופיל הבטיחות שלו!"
מצורפת התגובה של MERCK בעברית שפורסמה בנושא תופעות לוואי והחיסון גרדסיל באמצעות קבוצה בשם Judical Watch ששייכה תופעות לוואי של 3 מקרי מוות לכאורה לגרדסיל וכמו כן שייכה סיבוכים בהריון למתן החיסון.
מקור המידע של הקבוצה היה מאגר של דיווחי תופעות לוואי אשר בו מדווחות תופעות לוואי על ידי הציבור ללא בדיקת ה-causality שלהם. הקבוצה זו שייכה את התופעות האלו לגרדסיל מבלי לבדוק את הדיווחים כלל ובנוסף הזהירה מפני חיוב מתן החיסון בחוק (הנושא נמצא בויכוח בארה"ב האם לחייב בחוק או לא את מתן החיסון).
תקציר תגובת MSD לכתבה:
"לא הוכח כל קשר בין מתן החיסון ל-3 מקרי המוות וסיבוכי ההריון.
מתוך מקרי המוות - ידוע כי 2 נשים נטלו גלולות שגרמו להן לקרישיות יתר ומוות ובמקרה השלישי מדובר בחולת לב שמתה מסיבוך של שפעת.
גם ב- 18 הנשים בהריון – לא הוכח כל קשר בין מתן החיסון לסיבוכים שחוו. סיבוכים אלו שכיחים גם באוכלוסיה רגילה ללא מתן חיסון.
ה- FDA ו ה- CDC דיווחו כי תופעות הלוואי אינן מיוחסות לחיסון:
FDA spokesperson Karen Riley remarked that the agency is monitoring reports of adverse events linked to Gardasil, but ''we haven't seen anything at this point that would suggest we'd make any changes in the product.''
לאחרונה התפרסמו 3 מחקרים פאזה III ( NEJM May 2007 ו- Lancet May 2007 ) שכללו יותר מ- 25,000 נשים שהדגימו יעילות ובטיחות גבוהים של החיסון.
עד היום 2 -3 מיליון נשים כבר חוסנו כנגד HPV (5 מיליון חיסונים סופקו עד כה) ושיעור תופעות הלוואי דומה לזה שנצפה במחקרים הקליניים.
השורה התחתונה היא שה- FDA, CDC משדרים ביטחון מלא בגרדסיל ופרופיל הבטיחות שלו!"
לסיכום
החיסון כנגד נגיפי HPV נחשב לאחת מהישגי הרפואה בעשורים האחרונים בהיותו כלי למיגור הן של סרטן צואר הרחם, סרטן הנרתיק והפות, סרטן פי הטבעת, הפה והלוע וסרטנים נוספים והן של נגעי הקונדילומה שכל כך מטרידים.
החיסון כנגד נגיפי HPV נחשב לאחת מהישגי הרפואה בעשורים האחרונים בהיותו כלי למיגור הן של סרטן צואר הרחם, סרטן הנרתיק והפות, סרטן פי הטבעת, הפה והלוע וסרטנים נוספים והן של נגעי הקונדילומה שכל כך מטרידים.
הנתונים במאמר זה נלקחו בין השאר מאתר ה CDC הממשלתי בארה"ב נכון לאוגוסט 2006.
יום שבת, 12 בפברואר 2011
מחקר חדש: קפה מאט פעילות מוחית אצל גברים
פמיניזם בחסות הקפאיןמחקר חדש שנערך בבריטניה קובע כי יכולות החשיבה והריכוז אצל נשים משתפרות משמעותית בהשפעת קפאין. אצל הגברים, לעומת זאת, המצב הרבה פחות מעודד. בפעם הבאה שיש לך פגישה מלחיצה בעבודה, שים לב למה שנמצא בכוסות של עמיתיך. שתיית קפה משפרת את תפקוד המוח אצל נשים במצבי לחץ - אך גורמת לגברים למשבר זמני, כך עולה ממחקר חדש. בעוד שלגימת קפוצ'ינו או אספרסו משפרת את ביצועיהן של נשים בעת עבודה עם אחרים, אותם המשקאות פוגעים בזכרון של הגבר ומאטים את קבלת ההחלטות שלו. | |||||
 | |||||
| שתיית קפה. תורמת לפעילות המוחית אצל נשים וגורמת להאטה בחשיבה הגברית. | |||||
המחקר, שנערך בבריטניה, טוען שבהתחשב בעובדה שהבריטים שותים 70 מיליון כוסות קפה ביום, ההשלכות הן משמעותיות. הפסיכולוגית, ד"ר לינדזי קלייר אמרה: "פגישות רבות ברחבי העולם, בייחוד אלה שבהן נעשות החלטות צבאיות, נשלטות ברובן בידי גברים. בהתחשב במחקר ובעובדה כי קפאין הוא הסם הנצרך ביותר בעולם, ההשלכות הגלובליות הן בעלות פוטנציאל מדהים".
|
טיפים וטריקים לגוף שיעזרו לכם להתגבר על המון צרות!
טריקים של הגוף
1. אם מדגדג לך בגרון, תגרד באוזן.
אם תכחכח בגרון, זה לא מה שיעביר לך את הגירוד. הנה דרך יותר טובה להתמודד עם דגדוגים בגרון: "כאשר העצבים שבאוזן מגורים, זה יוצר רפלקס בגרון שיכול לגרום לעיוות שרירים", אומר דוקטור סקוט שפר, ראש מחלקת אף אוזן גרון בבית חולים בניו-ג'רזי. "העיוותים האלה מקלים על הדגדוג". אז פשוט תגרד באוזן.
אם תכחכח בגרון, זה לא מה שיעביר לך את הגירוד. הנה דרך יותר טובה להתמודד עם דגדוגים בגרון: "כאשר העצבים שבאוזן מגורים, זה יוצר רפלקס בגרון שיכול לגרום לעיוות שרירים", אומר דוקטור סקוט שפר, ראש מחלקת אף אוזן גרון בבית חולים בניו-ג'רזי. "העיוותים האלה מקלים על הדגדוג". אז פשוט תגרד באוזן.
2. חוויית שמיעת העל.
אם יצא לך לפגוש חבר ותיק במקום רועש ותתחילו לפטפט, עדיף לך להפנות אליו את האוזן הימנית, היא מסוגלת לעקוב אחר שטף הדיבור טוב יותר, על פי חוקרים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה. מצד שני, אם אתה מנסה לזהות שיר שקט שמתנגן ברקע, עדיף לך להפנות לכיוון את אוזן שמאל, אוזן שמאל טובה יותר בהגברת טונים מוסיקלים.
אם יצא לך לפגוש חבר ותיק במקום רועש ותתחילו לפטפט, עדיף לך להפנות אליו את האוזן הימנית, היא מסוגלת לעקוב אחר שטף הדיבור טוב יותר, על פי חוקרים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה. מצד שני, אם אתה מנסה לזהות שיר שקט שמתנגן ברקע, עדיף לך להפנות לכיוון את אוזן שמאל, אוזן שמאל טובה יותר בהגברת טונים מוסיקלים.
3. להתגבר על הדחף הקמאי שלך!
צריך להשתין? אין שירותים ברדיוס הנראה? תפנטז על ג'סיקה סימפסון. חשיבה על סקס מעסיקה את המוח שלך, כך לא תרגיש אי נוחות רבה, אומר דוקטור לארי ליפשולץ. לקבלת התוצאות הטובות ביותר, הוא ממליץ, נסה את הקליפ שלה - These boots are made for walking
צריך להשתין? אין שירותים ברדיוס הנראה? תפנטז על ג'סיקה סימפסון. חשיבה על סקס מעסיקה את המוח שלך, כך לא תרגיש אי נוחות רבה, אומר דוקטור לארי ליפשולץ. לקבלת התוצאות הטובות ביותר, הוא ממליץ, נסה את הקליפ שלה - These boots are made for walking
4. לא תרגיש שום כאב.
חוקרים גרמנים גילו כי שיעול בזמן זריקה מפחית את הכאב. לדברי טאראס יוסיצ'נקו, מחבר המחקר על התופעה, השיעול גורם לעלייה פתאומית-זמנית בלחץ שבתוך החזה ועמוד השדרה, מה שמדכא את מוליכי הכאב של עמוד השדרה.
חוקרים גרמנים גילו כי שיעול בזמן זריקה מפחית את הכאב. לדברי טאראס יוסיצ'נקו, מחבר המחקר על התופעה, השיעול גורם לעלייה פתאומית-זמנית בלחץ שבתוך החזה ועמוד השדרה, מה שמדכא את מוליכי הכאב של עמוד השדרה.
5. לנקות אף גדוש.
תשכחו מכל הכדורים והטיפות. דרך קלה יותר, מהירה יותר וזולה יותר להקלה על הלחץ בסינוסים, היא דחיפת הלשון כנגד גג הפה, ולאחר מכן הקשה בין הגבות עם אצבע אחת. זה גורם לעצם האף, שמחוברת דרך מעברי האף לפה, להתנדנד קדימה אחורה, אומרת ליסה דסטפנו, עוזרת פרופסור במכללת מישיגן. תנועה זו משחררת את הגודש באף. אחרי 20 שניות, אתה תרגיש את הסינוסים שלך מתחילים להתנקז.
תשכחו מכל הכדורים והטיפות. דרך קלה יותר, מהירה יותר וזולה יותר להקלה על הלחץ בסינוסים, היא דחיפת הלשון כנגד גג הפה, ולאחר מכן הקשה בין הגבות עם אצבע אחת. זה גורם לעצם האף, שמחוברת דרך מעברי האף לפה, להתנדנד קדימה אחורה, אומרת ליסה דסטפנו, עוזרת פרופסור במכללת מישיגן. תנועה זו משחררת את הגודש באף. אחרי 20 שניות, אתה תרגיש את הסינוסים שלך מתחילים להתנקז.
6. להלחם באש בלי מים.
מודאג שהכנפיים שאתה אוכל עכשיו יחזירו לך בלילה? "לך לישון על צד שמאל", אומר דוקטור אנתוני, פרופסור לגסטרואנתרולוגיה. מחקרים הראו כי אנשים שישנו על צד שמאל נטו פחות לסבול מחומציות. הוושט והקיבה קשורים בזוית. כאשר אתה שוכב על צד ימין, הקיבה גבוהה יותר מאשר הוושט, דבר המאשר לחומצה שבקיבה להחליק אל הגרון. כאשר אתה שוכב על צד שמאל, הקיבה נמוכה יותר מהוושט, כך שכוח הכובד משחק לטובתך.
מודאג שהכנפיים שאתה אוכל עכשיו יחזירו לך בלילה? "לך לישון על צד שמאל", אומר דוקטור אנתוני, פרופסור לגסטרואנתרולוגיה. מחקרים הראו כי אנשים שישנו על צד שמאל נטו פחות לסבול מחומציות. הוושט והקיבה קשורים בזוית. כאשר אתה שוכב על צד ימין, הקיבה גבוהה יותר מאשר הוושט, דבר המאשר לחומצה שבקיבה להחליק אל הגרון. כאשר אתה שוכב על צד שמאל, הקיבה נמוכה יותר מהוושט, כך שכוח הכובד משחק לטובתך.
7. רפא את כאב השיניים שלך מבלי לפתוח את הפה.
שפשף קרח על גב ידך, על השטח הקרומי בצורת V - בין האגודל לאצבע המורה. מחקר שנערך בקנדה מצא כי טכניקה זו מפחיתה את כאב השיניים ב-50%. מסלול העצב שבמרכז ה-V מעורר שטח במוח שחוסם את אותות הכאב מהפנים והידיים.
שפשף קרח על גב ידך, על השטח הקרומי בצורת V - בין האגודל לאצבע המורה. מחקר שנערך בקנדה מצא כי טכניקה זו מפחיתה את כאב השיניים ב-50%. מסלול העצב שבמרכז ה-V מעורר שטח במוח שחוסם את אותות הכאב מהפנים והידיים.
8. העלמת כוויות.
כאשר אתה בטעות שורף את האצבעות שלך על הכיריים, במקום להשתמש בקרח - נקה את העור והפעל לחץ קל עם כריות האצבעות של היד שלא נפגעה. "הקרח יקל על הכאב שלך מהר יותר", ד"ר דסטפנו אומר, "אך השיטה הטבעית מחזירה את העור שנשרף לטמפרטורה נורמלית, כך שהסיכון לשלפוחיות קטן".
כאשר אתה בטעות שורף את האצבעות שלך על הכיריים, במקום להשתמש בקרח - נקה את העור והפעל לחץ קל עם כריות האצבעות של היד שלא נפגעה. "הקרח יקל על הכאב שלך מהר יותר", ד"ר דסטפנו אומר, "אך השיטה הטבעית מחזירה את העור שנשרף לטמפרטורה נורמלית, כך שהסיכון לשלפוחיות קטן".
9. שהעולם יפסיק להסתובב.
שתית יותר מדיי והכל מסתובב? שים את היד על משהו יציב. החלק שבאוזן שאחראי על האיזון שלך, צף בנוזל בעל אותה צפיפות כמו של הדם. כאשר האלכוהול מדלל את הדם, אז גם החלק האחראי על האיזון צף יותר, וזה מבלבל את המוח. כאשר אתה אוחז במשהו יציב, המוח קולט את זה ומקבל חוות דעת שנייה, ואתה תרגיש יותר מאוזן. בגלל שהעצבים ביד כה רגישים, זה עובד טוב יותר מאשר הפעולה המקובלת של הנחת רגל על הריצפה.
שתית יותר מדיי והכל מסתובב? שים את היד על משהו יציב. החלק שבאוזן שאחראי על האיזון שלך, צף בנוזל בעל אותה צפיפות כמו של הדם. כאשר האלכוהול מדלל את הדם, אז גם החלק האחראי על האיזון צף יותר, וזה מבלבל את המוח. כאשר אתה אוחז במשהו יציב, המוח קולט את זה ומקבל חוות דעת שנייה, ואתה תרגיש יותר מאוזן. בגלל שהעצבים ביד כה רגישים, זה עובד טוב יותר מאשר הפעולה המקובלת של הנחת רגל על הריצפה.
10. דיי לכאבים בריצה.
אם אתה כמו רוב האנשים, כאשר אתה רץ, אתה נושם בזמן שהרגל הימנית שלך פוגעת בקרקע. דבר זה מפעיל לחץ כלפי מטה על הכבד שלך (שנמצא בצד ימין), אשר לאחר מכן מושך את הסרעפת ויוצר כאב בצד הגוף. איך מתקנים? פשוט תנשום בזמן שהרגל השמאלית שלך פוגעת בקרקע.
אם אתה כמו רוב האנשים, כאשר אתה רץ, אתה נושם בזמן שהרגל הימנית שלך פוגעת בקרקע. דבר זה מפעיל לחץ כלפי מטה על הכבד שלך (שנמצא בצד ימין), אשר לאחר מכן מושך את הסרעפת ויוצר כאב בצד הגוף. איך מתקנים? פשוט תנשום בזמן שהרגל השמאלית שלך פוגעת בקרקע.
11. תגרום ללב שלך לעמוד.
מנסה לשכך עצבנות של דייט ראשון? תנשוף על האגודל. "העצב התועה, אשר מסדיר את קצב הלב, ניתן לשליטה באמצעות נשימה", אומר בן אבו, מומחה לרפואת חירום. כך תוכל להחזיר את קצב הלב שלך לקדמותו.
מנסה לשכך עצבנות של דייט ראשון? תנשוף על האגודל. "העצב התועה, אשר מסדיר את קצב הלב, ניתן לשליטה באמצעות נשימה", אומר בן אבו, מומחה לרפואת חירום. כך תוכל להחזיר את קצב הלב שלך לקדמותו.
12. תפשיר את המוח שלך.
שתית שתיה קרה מדיי מהר מדיי? מרגיש כאילו המוח שלך קפא? קח את הלשון שלך והצמד אותה לגג הפה. "כיוון שהעצבים בגג הפה שלך קפאו בפתאומיות, הגוף שלך חושב שהמוח קופא", אומר אבו, "כפיצוי, הוא מתחמם יתר על המידה, מה שגורם לכאב ראש חזק". ככל שתלחץ חזק יותר עם הלשון על גג הפה, כך יחלפו כאבי הראש מהר יותר.
שתית שתיה קרה מדיי מהר מדיי? מרגיש כאילו המוח שלך קפא? קח את הלשון שלך והצמד אותה לגג הפה. "כיוון שהעצבים בגג הפה שלך קפאו בפתאומיות, הגוף שלך חושב שהמוח קופא", אומר אבו, "כפיצוי, הוא מתחמם יתר על המידה, מה שגורם לכאב ראש חזק". ככל שתלחץ חזק יותר עם הלשון על גג הפה, כך יחלפו כאבי הראש מהר יותר.
13. להעיר את המתים.
"אם היד שלך נרדמה בזמן שאתה נוהג או יושב בתנוחה מוזרה, נדנד את הראש מצד לצד. זה יחזיר את התחושה ליד ללא כאב", אומר ד"ר דסטפנו. עקצוצים ביד לעיתים קרובות נגרמים מלחץ בפקעת העצבים שבצוואר שלך, הרפיית שרירי הצוואר משחררת את הלחץ.
"אם היד שלך נרדמה בזמן שאתה נוהג או יושב בתנוחה מוזרה, נדנד את הראש מצד לצד. זה יחזיר את התחושה ליד ללא כאב", אומר ד"ר דסטפנו. עקצוצים ביד לעיתים קרובות נגרמים מלחץ בפקעת העצבים שבצוואר שלך, הרפיית שרירי הצוואר משחררת את הלחץ.
14. לקרוא מחשבות.
את המחשבות שלך, מה חשבת? "אם אתה צריך לזכור משהו ליום שלמחרת, עבור עליו לפני השינה", אומר קנדי היימגארטנר, מרצה למדעי הביולוגיה באוניברסיטת איידהו. גיבוש הזיכרון הטוב ביותר קורה בזמן השינה. דבר שתקרא לפני השינה, קיים סיכוי גבוה יותר שהוא יקודד לזיכרון לטווח הארוך.
את המחשבות שלך, מה חשבת? "אם אתה צריך לזכור משהו ליום שלמחרת, עבור עליו לפני השינה", אומר קנדי היימגארטנר, מרצה למדעי הביולוגיה באוניברסיטת איידהו. גיבוש הזיכרון הטוב ביותר קורה בזמן השינה. דבר שתקרא לפני השינה, קיים סיכוי גבוה יותר שהוא יקודד לזיכרון לטווח הארוך.
15. לנשום מתחת למים.
אם אתה מפרכס תוך 2 שניות שאתה מתחת למים נסה את הדבר הבא: לפני שאתה צולל, קח הרבה נשימות קצרות כדי לגרום לנשימת יתר. למעשה, לא החוסר בחמצן הוא הדבר שגורם לך לרצות נואשות לנשום, אלא ההצטברות של פחמן דו-חמצני אשר מעלה את רמת החומציות בדם שלך, דבר המאותת לגוף שלך שמשהו לא כשורה. "כאשר אתה עם נשימת יתר, שטף החמצן מוריד את רמת החומציות בדם", אומר דוקטור ג'ונתן ארמברוסטר, "זה טריק שיגרום למוח שלך לחשוב שיש לו מספיק חמצן". זה יקנה לך עוד 10 שניות לפחות.
אם אתה מפרכס תוך 2 שניות שאתה מתחת למים נסה את הדבר הבא: לפני שאתה צולל, קח הרבה נשימות קצרות כדי לגרום לנשימת יתר. למעשה, לא החוסר בחמצן הוא הדבר שגורם לך לרצות נואשות לנשום, אלא ההצטברות של פחמן דו-חמצני אשר מעלה את רמת החומציות בדם שלך, דבר המאותת לגוף שלך שמשהו לא כשורה. "כאשר אתה עם נשימת יתר, שטף החמצן מוריד את רמת החומציות בדם", אומר דוקטור ג'ונתן ארמברוסטר, "זה טריק שיגרום למוח שלך לחשוב שיש לו מספיק חמצן". זה יקנה לך עוד 10 שניות לפחות.
מדענים הגיעו לסף פריצה בריפוי נגיף האיידס
נמצאה התרופה לאיידס?
תלוי את מי שואלים. מחקר חדש הצליח לרפא לחלוטין מערכת חיסונית שנדבקה בנגיף, בגופם של עכברים שהשתתפו בניסוי.
הספקנים יגידו שדרך ארוכה עוד לפנינו, אך גם הם יודו שמדובר בפריצת דרך בטיפול בנגיף שעד כה היה "בלתי מנוצח".
הספקנים יגידו שדרך ארוכה עוד לפנינו, אך גם הם יודו שמדובר בפריצת דרך בטיפול בנגיף שעד כה היה "בלתי מנוצח".
לאחר סדרה של ניסויים אינטנסיביים, מדענים הצליחו להוביל את המערכת החיסונית במידה כזו שהיא ניצחה את נגיף האיידס, שהוסר לחלוטין מהגוף.
בתקופה האחרונה אמנם קיימת התקדמות בדרכי הטיפול באנשים שנדבקו בנגיף, אולם הוא הצליח להערים על המערכת החיסונית, כשטרם נמצא לו ריפוי ע"י המדענים הטובים בעולם.
בתקופה האחרונה אמנם קיימת התקדמות בדרכי הטיפול באנשים שנדבקו בנגיף, אולם הוא הצליח להערים על המערכת החיסונית, כשטרם נמצא לו ריפוי ע"י המדענים הטובים בעולם.
הניסויים האחרונים בוצעו בעכברים, אך החוקרים מאמינים כי הם מעלים את האפשרות לריפוי אמיתי, ולא רק לנגיף האיידס, ה-HIV, אלא עבור זיהומים ארוכי טווח נוספים, דוגמת הצהבת והשחפת.
עבודה רבה נעשתה במחקרים קודמים, בהם ניסו להגיע למצב בו המערכת החיסונית תגבר אט-אט על הנגיף, אך לשווא.
לעומת זאת, במחקר החדש, שמומן ע"י ממשלות אוסטרליה וקנדה, עולה כי הלם ראשוני קצר וחד - יעיל בהרבה כנגד הנגיף.
ד"ר מארק פלגריני אמר: "וירוסים כגון ה-HIV וצהבת C ו-B מציפים את המערכת החיסונית ומובילים לדלקות כרוניות, שהתרגלנו שהן לכל החיים, מעצם היותן חשוכות מרפא".
"עד כה, למרות מאמצים כבירים לאורך זמן, התגובה החיסונית לנגיפים הוכחה כלא יעילה, משום שהגוף היה כה מוצף בוירוס עד שהמערכת החיסונית נראתה כאילו היא מוותרת מראש על הניסיון לחסל את הזיהום.
ישנם כמה מדענים שאף יצרו את המושג "תשישות חיסונית", כדי להסביר את התופעה.
הגישה שלנו היא לגלות כמה מהמנגנונים הגורמים לתשישות הזאת, תוך כדי שילוב גנים חיצוניים כדי להגביר את התגובה החיסונית הטבעית ולנצח את הזיהום".
פריצת הדרך של גן הנקרא SOCS-3
כאשר הוא מתמודד עם זיהום מוחץ כמו ה-HIV, הגן הופך לפעיל מאוד ומונע את תגובת המערכת החיסונית, מה שמאפשר לנגיף להתקיים.
כאשר החוקרים שיפרו את רמת ההורמון הנקרא IL-7, הגן "נכבה" והעכברים הצליחו בהתמדה להסיר מגופם את הנגיף.
ישנם כמה מדענים שאף יצרו את המושג "תשישות חיסונית", כדי להסביר את התופעה.
הגישה שלנו היא לגלות כמה מהמנגנונים הגורמים לתשישות הזאת, תוך כדי שילוב גנים חיצוניים כדי להגביר את התגובה החיסונית הטבעית ולנצח את הזיהום".
פריצת הדרך של גן הנקרא SOCS-3
כאשר הוא מתמודד עם זיהום מוחץ כמו ה-HIV, הגן הופך לפעיל מאוד ומונע את תגובת המערכת החיסונית, מה שמאפשר לנגיף להתקיים.
כאשר החוקרים שיפרו את רמת ההורמון הנקרא IL-7, הגן "נכבה" והעכברים הצליחו בהתמדה להסיר מגופם את הנגיף.
ד"ר פלגריני אמר שהמחקר סיפק "רעיונות מצויינים" עבור טיפולים חדשים שיכולים למקד ולשפר את התאים המכונים T, כדי להלחם בזיהום בצורה אפקטיבית ומוחצת, כטיפול במחלה ולא ככזה שפועל לפי "החוקים" שלה.
"הממצאים יכולים לסייע לפתח תרופות המכוונות לחלק מהמולקולות המארחות, כגון SOCS-3, ו"לכבות" אותם לפרקי זמן קצרים ומוגדרים ולהפיח חיים בתאי ה-T, מה שיאפשר להם להלחם בזיהום", הוא אמר.
על שמן קוקוס, קטונים ואלצהיימר!
שמן קוקס ואלצהיימר!
האם חברות התרופות צריכות להיות מודאגות? אולי, כמו שהסיפור שלפניכם יראה.
אנא חלקו אותו עם מישהו שאתם יודעים כי הוא סובל מאלצהיימר או מודאג מזה. זה מובן, רבים מודאגים מאלצהיימר.
בשלב זה פוגעת המחלה ב- 5,200,000 אנשים בארה"ב. היא הגורם השביעי של מוות במדינה. העלות של טיפול זה מוערכת ב- 148 מיליארד דולר.
מרי ניופורט, דוקטור לרפואה, היתה המנהלת הרפואית של היחידה לטיפול נמרץ בבית היילודים ספרינג היל האזורית בבית החולים בפלורידה מאז פתיחתו בשנת 2003. בערך באותו הזמן שהיחידה שלה נפתחה, בעלה סטיב, אז בן 53, התחיל להראות סימנים של דימנציה מתקדמת, שאובחנה מאוחר יותר כמו מחלת אלצהיימר. "ימים רבים, לעתים במשך כמה ימים ברציפות, הוא היה בערפל; לא הצליח למצוא כף ולא זכר איך להביא מים מהמקרר," היא אמרה.
הם התחילו עם תרופות האלצהיימר, Aricept, Namenda, Exelon, אבל המחלה שלו החמירה בהתמדה (יצוין כי מחקרים חדשים מראה כי התרופות לאלצהיימר, כמו Aricept, הוכחו כמאכזבות, עם מעט תועלת אמיתית ותופעות לוואי מציקות לעתים קרובות).
 כאשר ד"ר ניופורט לא יכלה להכניס את בעלה לתוך מחקר נסיוני בתרופה חדשה לאלצהיימר, היא החלה לחקור את המנגנון העומד מאחורי המחלה בנסיון נואש להציל את בעלה. היא גילתה כי עם מחלת האלצהיימר, תאים מסויימים במוח עלולים להתקשות לנצל את הגלוקוז (המיוצר מן הפחמימות שאנו אוכלים), המקור העיקרי של המוח לאנרגיה. ללא דלק, נוירונים יקרים אלו עשויים להתחיל למות.יש מקור אנרגיה חלופי לתאי המוח, שומנים המכונים קטונים. אם נשללות מהתאים פחמימות, הגוף מייצר קטונים בצורה טבעית. דרך נוספת לייצר קטונים היא על ידי שומנים בעלי שרשרת בינונית של טריגליצרידים. כאשר שמן כזה מתעכל, הכבד ממיר אותו לקטונים. בשבועות הראשונים של החיים, קטונים מספקים כ -25 אחוזים מן האנרגיה שתינוקות זקוקים לה כדי לשרוד. לד"ר ניופורט נודע כי המרכיב בניסוי התרופתי החדש והמבטיח היה שמן קוקוס או שמן דקלים, וכי מנה של 20 גרם (כ – 20 מ"ל או 4 כפיות) הספיקה ליצור את התוצאות. התגלה שכאשר שמן כזה עובר מטבוליזם בגוף והופך לקטונים, נוצרת לא רק הגנה מפני מחלת האלצהיימר, אלא אף כיוון המחלה מתהפך לגמרי. יתר על כן, זה גם טיפול פוטנציאלי למחלת פרקינסון, מחלת הנטינגטון, טרשת נפוצה, מחלת לו גריג, אפילפסיה, וסוכרת סוג 2. |
מאחר ומר ניופורט לא יכל לקחת את התרופה, הוא התחיל לבלוע שמן קוקוס פעמיים ביום. בשלב זה, הוא בקושי זכר איך לצייר שעון. שבועיים לאחר הוספת שמן הקוקוס לתזונה שלו, הציור שלו השתפר. לאחר 37 ימים, ציורו של סטיב צבר בהירות עוד יותר. נראה "שהערפל התבהר", וביום ה-61, ראה מר ניופורט שינויים מרשימים: כל בוקר הוא היה ערני שמח, דברן, סיפר בדיחות. הילוכו היה "עדיין קצת מוזר", אבל הרעד שלו כבר לא היה מורגש מאוד. הוא היה מסוגל להתרכז בדברים שהוא רוצה לעשות בבית ובחצר ולהישאר על המשימה.
בשנה שלאחר מכן, הדמנציה המשיכה להתהפך: הוא היה מסוגל לרוץ שוב, הבנת הנקרא שלו השתפרה באופן דרמטי, ואף הזיכרון לטווח קצר שלו השתפר, הוא לעתים קרובות העלה אירועים שקרו ימים עד שבועות קודם לכן ונזכר בשיחות טלפון בפירוט מדויק. סריקת ה-MRI האחרונה שלו הראתה כי ניוון המוח הופסק לחלוטין.
בואו ניקח רגע כדי לחשוב על מה בעצם קרה כאן.
תרופות לאלצהיימר, סינטטיות ומוגנות בפטנט נכשלו.
חברת תרופות עם רצון טוב מחליטה לשים חומר טבעי שאינו פטנט (שרשרת בינונית של טריגליצרידים מנגזרת קוקוס או דקלים). זה עובד. אבל, לעזאזל, רופאה חכמה מחליטה לנסות תחליף טבעי לתרופה סופר יקרה. לא רק זה, קטונים משמן הקוקוס הטבעי נשארים בגוף זמן רב יותר מאשר אלו של הגירסה התרופתית – שמונה שעות במקום שלוש שעות.
חברת תרופות עם רצון טוב מחליטה לשים חומר טבעי שאינו פטנט (שרשרת בינונית של טריגליצרידים מנגזרת קוקוס או דקלים). זה עובד. אבל, לעזאזל, רופאה חכמה מחליטה לנסות תחליף טבעי לתרופה סופר יקרה. לא רק זה, קטונים משמן הקוקוס הטבעי נשארים בגוף זמן רב יותר מאשר אלו של הגירסה התרופתית – שמונה שעות במקום שלוש שעות.
זה מספיק כדי לגרום לחברת התרופות להתחיל לדאוג לעתיד שלה. מה אם רעיון הבריאות הטבעית באמת יתפוס, חס וחלילה? שלום ולא להתראות לרווחים מהמונופול!
שמן קוקוס ניתן למצוא בהרבה מחנויות מזון הבריאות, ואפילו בכמה חנויות מכולת. ניתן לרכוש בכמויות קטנות כמו חצי ליטר ו-עד חמישה ליטרים באינטרנט. חשוב להשתמש בשמן קוקוס לא מוקשה, כי אין בו שומן טרנס. אנחנו גם מעודדים את השימוש בשמן כתית (כימיקלים המשמשים לחלץ את השמן ממסיק מאוחר יותר הם מסוכנים, ואפילו עדיף כתית אורגני, עדיין במחיר סביר למדי).
למרבה הצער, לא תמצאו שום מידע על קטונים, או את השימוש של שמן קוקוס או שמן MCT, באתר האינטרנט של איגוד האלצהיימר.
פסימיות ודכאון - עניין של גישה או גנטיקה?
פסימיסט מלידה?
חלק מהאנשים נושאים תכונות גנטיות מלידה, אשר מגבירות את הסיכוי שלהם לחרדות, דכאונות וראיה פסימית של המציאות
לא נעים לחשוב על זה, אבל חלק מאיתנו ככל הנראה נולדו עם סיכוי גבוה יותר להיות פסימיים.
אנשים בעלי נטייה גנטית נמוכה יותר לייצור חומר כימי במוח המווסת את התיאבון והלחץ, נמצאים בקבוצת סיכון גבוה יותר של דיכאון חמור.
אנשים בעלי נטייה גנטית נמוכה יותר לייצור חומר כימי במוח המווסת את התיאבון והלחץ, נמצאים בקבוצת סיכון גבוה יותר של דיכאון חמור.
לאלה החסרים את המולקולה הקרויה "ניורופפטייד Y" יש תגובה חזקה לגירויים שליליים ותגובה פסיכולוגית שתחושתה מגיעה עד כדי כאב פיסי, והם גם הרוב המוחלט באוכלוסיה מאלה שאובחנו כבעלי הפרעת דיכאון.
הממצאים האלה יכולים בסופו של דבר לסייע באבחון מוקדם ולטפל בדיכאון ובמחלות פסיכיאטריות אחרות, וכן לסייע בפיתוח טיפולים כיוון שניתן להתאים את פרטי הטיפול במחלה על בסיס הפרופיל הגנטי של המאובחן.
ד"ר ג'ון קאר-זובייטה, מהאחראיים על המחקר, אמר: "זיהינו סממן ביולוגי, במקרה הזה גנטי, שמקושר עם סיכון מוגבר לדיכאון רציני.
הוא עושה רושם כמנגנון אחר ולא זהה לקודמים שהיו מקושרים עד כה לתופעות דיכאוניות, כגון: סרוטוניו, דופמין ונוראפינפרין".
הוא עושה רושם כמנגנון אחר ולא זהה לקודמים שהיו מקושרים עד כה לתופעות דיכאוניות, כגון: סרוטוניו, דופמין ונוראפינפרין".
לצורך המחקר בנושא השתמשו בשלוש שיטות שונות:
ראשית, החוקרים סיווגו את המשתתפים ע"פ 3 קטגוריות - נמוך, בינוני וגבוה, בהתאם ליכולת ייצור מולקולת ה-"ניורופפטייד Y" בגופם.
לאחר מכן הם השתמשו ב-MRI כדי לבדוק את פעילות המוח ותגובותיו למילים מסויימות. חלקן היו נייטרליות, כמו "חומר", חלקן שליליות כמו "רוצח" וחלקן חיוביות דוגמת "תקווה".
ראשית, החוקרים סיווגו את המשתתפים ע"פ 3 קטגוריות - נמוך, בינוני וגבוה, בהתאם ליכולת ייצור מולקולת ה-"ניורופפטייד Y" בגופם.
לאחר מכן הם השתמשו ב-MRI כדי לבדוק את פעילות המוח ותגובותיו למילים מסויימות. חלקן היו נייטרליות, כמו "חומר", חלקן שליליות כמו "רוצח" וחלקן חיוביות דוגמת "תקווה".
תוצאות המחקר: "בתגובה למילים שליליות בקרב המסווגים בקבוצה הנמוכה, נראתה פעילות גבוהה בקליפת המוח הקדם חזיתית, בה מעובד הרגש, ואילו חברי הקבוצה "הגבוהה" הפגינו תגובה מוחית קטנה בהרבה.
בחלק השני בדקו החוקרים כיצד הם תיארו את מצבם הרגשי לפני ואחרי "מבחן אתגרי" בו הוזרקה להם תמיסת מלח לשרירי הלסת וגרמה לכאב בינוני במשך 20 דקות.
"בקבוצה הנמוכה היו שליליים יותר גם לפני וגם אחרי הכאב, משמע שהם סבלו מהכאב עוד בטרם חשו אותו מעצם הציפייה אליו".
לבסוף, החוקרים בדקו את הגנוטיפ "ניורופפטייד Y" אצל האנשים שנמצאו במחקר כבעלי הפרעת דיכאון ומצאו כי מהקבוצה "הנמוכה", שקוטלגה בחלק הראשון של המחקר, היה ייצוג יתר בצורה קיצונית.
החוקר הראשי, ד"ר בריאן מיקי מאוניברסיטת מישיגן אמר: "אלו הן תכונות גנטיות גרידא אשר ניתן למדוד אצל כל אדם, אנחנו מקווים שהם יוכלו להדריך אותו בהערכת הסיכון של אדם לפתח דיכאון וחרדה".
"מחדליו" של הזיכרון האנושי - מעניין!!
שבעת חטאי הזיכרון
אלכס בכר-פוקס
אם חזרתם ע"מ לבדוק שכיביתם את הגז, אם ניסיתם להציג קולגה ושמו "עמד לכם על קצה הלשון", אם ביליתם שעות בחיפוש אחר חפץ שזה עתה הנחתם, הרי שחוויתם את 'מחדליו' של הזיכרון האנושי.
אני אמנם שותף להתפעלות של רבים אחרים מן ההתפתחויות הטכנולוגיות להן אנו עדים כיום, אך למרות המורכבות ההולכת וגדלה של ההמצאות הטכנולוגיות, אני עדיין מאמין שאנו רחוקים מאוד מליצור מכונה מורכבת כל כך כמו המוח האנושי- שתמיד היה, ולעניות דעתי ימשיך להיות עוד זמן רב, אחת החידות המורכבות ביותר של המין האנושי.
כפי שכולנו יודעים היטב, בעיות זיכרון לא פוסחות כמעט על אף אחד, ללא קשר לגיל, ורובנו מכירים מקרוב את התסכול שבשכחה יומיומית. אכן, הזיכרון שאנחנו לרוב לוקחים כל כך כמובן מאליו הוא תוצר של תהליכים קוגנטיביים מאוד מורכבים, ובדרך כלל אנו נהיים מודעים לאופן המדהים שבו הוא עובד דווקא כשהוא נכשל. בשביל האדם הממוצע, זיכרון הוא מעין משהו אחיד כזה (כפי שניכר מאמירות כגון "וואו, לצחי יש כזה זיכרון מדהים"), אבל בשביל הנוירופסיכולוג, ביטויים מעין זה הינם חסרי משמעות, שכן ישנם תתי-סוגים רבים של זיכרון, ולא בהכרח כולם מתפקדים באותה הרמה כל הזמן.
אחד מחוקרי הזיכרון החשובים בעולם הוא הפסיכולוג היהודי-אמריקאי דניאל שכטר המכהן כראש המחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת הרוורד היוקרתית. בספרו "שבעה חטאי זיכרון" (Seven Sins of Memory ), מסכם שכטר מעל 20 שנות מחקר בתחום וכפי שכותרת הספר רומזת, הוא מארגן את כשלי הזיכרון לשבעה סוגים עיקריים. קצרה היריעה מכדי לתת תאור נרחב של עבודתו, אבל בכתבה הנוכחית אתאר בקצרה "שבעה חטאים" אלו. אני מקווה שכמוני, גם אתם תוכלו להתפעל מהמורכבות של הזיכרון האנושי לסוגיו.
חטא ראשון - ארעיות (Transience)
אין מה לעשות, ככל שעובר זמן, אנו שוכחים יותר. המנבא החזק ביותר של שכחה הוא הזמן שעובר מהרגע שלמדנו או נחשפנו לאינפורמציה חדשה, עד הרגע בו אנו מנסים "לשלוף" את האינפורמציה מהזיכרון. ניסויים חלוציים בפסיכולוגיה מחקרית בשלהי המאה ה-19 הדגימו את מה שקרוי בקרב מומחים "עקומת שכחה". עקומת השכחה מראה כי הכמות הגדולה ביותר של שכחה מתרחשת בדקות הראשונות אחרי שהאינפורמציה נרכשה, וככל שעובר הזמן, כמות האינפורמציה ששוכחים הולכת ופוחתת. למרות האוניברסליות של החוק הזה, ישנם גורמים המשפיעים על העקומה הזו, וביניהם גיל האדם (ככל שמזקנים, עקומת השכחה חדה יותר), רמת השינון (מידע ששונן לעיתים יותר תכופות נשמר טוב יותר ממידע שלא שונן תכופות), ומתן משמעות אישית (ככל שעושים קישורים בין מידע חדש ומידע קיים בעל רלוונטיות אישית גבוהה, פוחת הסיכוי לשכחה מהירה). למרות שלל הפתרונות ל"שיפור הזיכרון" המוצעים על ידי כל מיני גורמים לא מוסמכים, בשורה התחתונה, שינון תכוף של אינפורמציה חדשה ושילובה עם ידע קיים (רצוי בעל משמעות אישית), הן השיטות בעלות התמיכה המחקרית החזקה ביותר להפחתת שכחה לאורך זמן.
אין מה לעשות, ככל שעובר זמן, אנו שוכחים יותר. המנבא החזק ביותר של שכחה הוא הזמן שעובר מהרגע שלמדנו או נחשפנו לאינפורמציה חדשה, עד הרגע בו אנו מנסים "לשלוף" את האינפורמציה מהזיכרון. ניסויים חלוציים בפסיכולוגיה מחקרית בשלהי המאה ה-19 הדגימו את מה שקרוי בקרב מומחים "עקומת שכחה". עקומת השכחה מראה כי הכמות הגדולה ביותר של שכחה מתרחשת בדקות הראשונות אחרי שהאינפורמציה נרכשה, וככל שעובר הזמן, כמות האינפורמציה ששוכחים הולכת ופוחתת. למרות האוניברסליות של החוק הזה, ישנם גורמים המשפיעים על העקומה הזו, וביניהם גיל האדם (ככל שמזקנים, עקומת השכחה חדה יותר), רמת השינון (מידע ששונן לעיתים יותר תכופות נשמר טוב יותר ממידע שלא שונן תכופות), ומתן משמעות אישית (ככל שעושים קישורים בין מידע חדש ומידע קיים בעל רלוונטיות אישית גבוהה, פוחת הסיכוי לשכחה מהירה). למרות שלל הפתרונות ל"שיפור הזיכרון" המוצעים על ידי כל מיני גורמים לא מוסמכים, בשורה התחתונה, שינון תכוף של אינפורמציה חדשה ושילובה עם ידע קיים (רצוי בעל משמעות אישית), הן השיטות בעלות התמיכה המחקרית החזקה ביותר להפחתת שכחה לאורך זמן.
חטא שני - הסחת הדעת (Absent-Mindedness)
מוקדם יותר השבוע שוחחתי בטלפון עם חבר בזמן שהגעתי הביתה ואספתי את הדואר. כשנכנסתי הביתה, ועודי מדבר בטלפון, הנחתי את הדואר בחדר העבודה, במקום בפינה הרגילה שבה אני בדרך כלל שם דואר חדש. מאוחר יותר באותו היום בזבזתי כשעה בנסיון למצוא מכתב מסויים שהגיע באותו היום, ופשוט לא הצלחתי לזכור איפה לעזעזל הנחתי את המכתב. נשמע מוכר? אני מנחש שכן. חוקרי זיכרון מבחינים בין שלושה שלבים או תהליכים המתרחשים מרגע שלמדנו מידע חדש ועד לרגע שאנו צריכים להשתמש בו במועד מאוחר יותר: קידוד, אחסון, ושליפה. כשלים ספציפים בזיכרון יכולים לנבוע מתקלה או הפרעה בכל אחד משלבים אלו. בדוגמא למעלה, התקלה התרחשה כמובן בשלב הקידוד. זהו השלב שבו הקצאת מספיק משאבי קשב (או בשפה יומיומית, תשומת לב) הנה הכרחית לקידוד מספק של האינפורמציה. אינספור מחקרים הדגימו כיצד בתנאים של חלוקת קשב בזמן קידוד ראשוני של מידע אנשים מאוחר יותר מצליחים לזכור הרבה פחות אינפורמציה יחסית לקידוד המתבצע תוך הקצאת מקסימום משאבי קשב למידע שצריך לזכור. למרבה הצער, משאבי הקשב שיש לנו הנם מוגבלים ועל מנת שמידע יקודד כראוי, חייבים להקצות מספיק משאבי קשב. בשונה מחטא הארעיות, במקרה הנוכחי האינפורמציה לא נשכחה - היא לעולם לא עברה קידוד שיספיק למעבר לאחסון ממושך יותר במאגרי הזיכרון לטווח ארוך. השורה התחתונה פה היא די פשוטה - במידת האפשר יש להמנע מחלוקת משאבי קשב בעת קידוד של אינפורציה חדשה! אם אתם חייבים לעשות שני דברים בו זמנית, עדיף שתעשו זאת בזמן שאתם "שולפים" את האינפורמציה, לא בזמן שאתם נחשפים אליה לראשונה.
מוקדם יותר השבוע שוחחתי בטלפון עם חבר בזמן שהגעתי הביתה ואספתי את הדואר. כשנכנסתי הביתה, ועודי מדבר בטלפון, הנחתי את הדואר בחדר העבודה, במקום בפינה הרגילה שבה אני בדרך כלל שם דואר חדש. מאוחר יותר באותו היום בזבזתי כשעה בנסיון למצוא מכתב מסויים שהגיע באותו היום, ופשוט לא הצלחתי לזכור איפה לעזעזל הנחתי את המכתב. נשמע מוכר? אני מנחש שכן. חוקרי זיכרון מבחינים בין שלושה שלבים או תהליכים המתרחשים מרגע שלמדנו מידע חדש ועד לרגע שאנו צריכים להשתמש בו במועד מאוחר יותר: קידוד, אחסון, ושליפה. כשלים ספציפים בזיכרון יכולים לנבוע מתקלה או הפרעה בכל אחד משלבים אלו. בדוגמא למעלה, התקלה התרחשה כמובן בשלב הקידוד. זהו השלב שבו הקצאת מספיק משאבי קשב (או בשפה יומיומית, תשומת לב) הנה הכרחית לקידוד מספק של האינפורמציה. אינספור מחקרים הדגימו כיצד בתנאים של חלוקת קשב בזמן קידוד ראשוני של מידע אנשים מאוחר יותר מצליחים לזכור הרבה פחות אינפורמציה יחסית לקידוד המתבצע תוך הקצאת מקסימום משאבי קשב למידע שצריך לזכור. למרבה הצער, משאבי הקשב שיש לנו הנם מוגבלים ועל מנת שמידע יקודד כראוי, חייבים להקצות מספיק משאבי קשב. בשונה מחטא הארעיות, במקרה הנוכחי האינפורמציה לא נשכחה - היא לעולם לא עברה קידוד שיספיק למעבר לאחסון ממושך יותר במאגרי הזיכרון לטווח ארוך. השורה התחתונה פה היא די פשוטה - במידת האפשר יש להמנע מחלוקת משאבי קשב בעת קידוד של אינפורציה חדשה! אם אתם חייבים לעשות שני דברים בו זמנית, עדיף שתעשו זאת בזמן שאתם "שולפים" את האינפורמציה, לא בזמן שאתם נחשפים אליה לראשונה.
חטא שלישי - חסימה (Blocking)
דמיינו שאתם במסיבת קוקטייל מטעם העבודה ואתם עומדים ומשוחחים עם עמית מהמשרד. לפתע מתקרבת קולגה נוספת שאתם מכירים מהמשרד השכן ושאינה מכירה את העמית שאיתו אתם משוחחים. אתם מן הסתם אמורים להציג ביניהם אך למרבה הבושה, אתם פתאום לא מצליחים לזכור את שמה של האשה, למרות שאתם יכולים לזכור המון פרטים אחרים עליה. סיטואציה איומה, מבישה, ועם זאת, כה שכיחה. הביטוי "על קצה הלשון" הומצא בדיוק בשביל המצבים האלו. האינפורמציה שם, אתם יודעים אותה, מן הסתם תזכרו בה באופן ספונטני בעוד חמש דקות - אבל בדיוק כשאתם צריכים אותה, מנגנוני ה"שליפה" כושלים והגישה לאינפורמציה נחסמת. חסימה כזו היא תופעה נורמלית ושכיחה בקרב רוב האנשים, אך בקרב אנשים הסובלים ממחלות מסוימות כגון דכאון, היא מחמירה מאוד. אפשר להקל על שכחה הנובעת מחסימה על ידי חשיבה מראש על "עזרי שליפה" שבמקרה חירום אפשר להיעזר בהם כדי להגיע לאינפורמציה המבוקשת. אם מדובר על שמות של אנשים למשל, תחשבו על איזשהוא משפט העושה שימוש באלמנטים של הופעתו החיצונית של האדם, אך שבו בזמן טומן בחובו רמז לגבי שמו.
חטא רביעי - טעות הייחוס (Misattribution)
חטא הזיכרון הזה מתרחש כשאנו מסוגלים לזכור אירוע מהעבר (מקום בו היינו, אדם שפגשנו, פעילות שביצענו) ללא קושי, אך אנו חווים בלבול בנוגע להקשר הספציפי שבו הסיטואציה התרחשה. תהליכים מנטליים מורכבים אחראיים לא רק על גיבוש זיכרונות לגבי פריטי מידע שונים, אלא גם על יצירת החיבור המתאים בין אלמנטים שונים של הזיכרון. כשהמנגנון הזה כושל, הזיכרון של אירוע מסויים הופך ללא מדוייק מאחר וההקשר או המקור שבו רכשנו את המידע אינו מדוייק.
חטא הזיכרון הזה מתרחש כשאנו מסוגלים לזכור אירוע מהעבר (מקום בו היינו, אדם שפגשנו, פעילות שביצענו) ללא קושי, אך אנו חווים בלבול בנוגע להקשר הספציפי שבו הסיטואציה התרחשה. תהליכים מנטליים מורכבים אחראיים לא רק על גיבוש זיכרונות לגבי פריטי מידע שונים, אלא גם על יצירת החיבור המתאים בין אלמנטים שונים של הזיכרון. כשהמנגנון הזה כושל, הזיכרון של אירוע מסויים הופך ללא מדוייק מאחר וההקשר או המקור שבו רכשנו את המידע אינו מדוייק.
חטא חמישי - סוגסטיביות (Suggestibility)
זכרונם של אנשים מושפע באופן הדוק מהאופן שבן הם נשאלים לגבי מאורע כלשהו. ב-1992, מטוס מטען של אל על התרסק אל תוך בניין מגורים באמסטרדם, זורע הרס ומוות בדרכו. קבוצת פסיכולוגים מקומית ביצעה ניסוי שבמסגרתו נשאלו המשתתפים בניסוי כ-10 חודשים מאוחר יותר אם הם ראו את הווידאו שתעד את ההתרסקות שהוקרן בטלוויזיה זמן קצר לאחר הארוע. 55% מהנשאלים דיווחו בפרטי פרטים את מה שזכרו מהסרט שראו בטלוויזיה. זהו ממצא מדהים בהתחשב בעובדה שלא היה בנמצא שום סרט שתעד באופן חי את התרסקות המטוס. חטא הזיכרון הזה מוכר היטב לחוקרים המתעסקים במתן עדות בבית משפט, בייחוד כשהעדים הם ילדים. ניתן להשפיע באופן שלעיתים יכול להיות הרה גורל על זכרונם של אנשים על ידי הצגת שאלות באופן שבו מובלעות הנחות מסוימות לגבי האירוע שלא היו ולא נבראו.
זכרונם של אנשים מושפע באופן הדוק מהאופן שבן הם נשאלים לגבי מאורע כלשהו. ב-1992, מטוס מטען של אל על התרסק אל תוך בניין מגורים באמסטרדם, זורע הרס ומוות בדרכו. קבוצת פסיכולוגים מקומית ביצעה ניסוי שבמסגרתו נשאלו המשתתפים בניסוי כ-10 חודשים מאוחר יותר אם הם ראו את הווידאו שתעד את ההתרסקות שהוקרן בטלוויזיה זמן קצר לאחר הארוע. 55% מהנשאלים דיווחו בפרטי פרטים את מה שזכרו מהסרט שראו בטלוויזיה. זהו ממצא מדהים בהתחשב בעובדה שלא היה בנמצא שום סרט שתעד באופן חי את התרסקות המטוס. חטא הזיכרון הזה מוכר היטב לחוקרים המתעסקים במתן עדות בבית משפט, בייחוד כשהעדים הם ילדים. ניתן להשפיע באופן שלעיתים יכול להיות הרה גורל על זכרונם של אנשים על ידי הצגת שאלות באופן שבו מובלעות הנחות מסוימות לגבי האירוע שלא היו ולא נבראו.
חטא שישי - הטייה (Bias)
חטא הזיכרון הזה מתייחס לנטייה של אנשים לזכור אירועים מהעבר באופן שיתאים לידע שיש להם בהווה. בנוסף, החטא הזה בפעולה כל פעם שהזכרונות שלנו מושפעים מהאמונות שלנו על העולם, סטראוטיפים על קבוצות אנשים מסויימות או אירועים מסוימים בחיים. מבין אינספור הדוגמאות שאפשר להביא להמחשת חטא הטיית הזיכרון, אני חושב שהאופן בו אנשים הסובלים מדיכאון עמוק זוכרים את הישגי העבר שלהם ממחיש את הנקודה בצורה טובה. מחקרים הראו באופן שיטתי, שכשאנשים הסובלים מדיכאון קליני מתבקשים לדרג את ביצועיהם או הישגיהם במטלה כלשהי, הם נוטים לדרג את עצמם הרבה יותר גרוע יחסית לדירוג שנתנו לעצמם שנה לפני כן שהם לא סבלו מדיכאון.
חטא הזיכרון הזה מתייחס לנטייה של אנשים לזכור אירועים מהעבר באופן שיתאים לידע שיש להם בהווה. בנוסף, החטא הזה בפעולה כל פעם שהזכרונות שלנו מושפעים מהאמונות שלנו על העולם, סטראוטיפים על קבוצות אנשים מסויימות או אירועים מסוימים בחיים. מבין אינספור הדוגמאות שאפשר להביא להמחשת חטא הטיית הזיכרון, אני חושב שהאופן בו אנשים הסובלים מדיכאון עמוק זוכרים את הישגי העבר שלהם ממחיש את הנקודה בצורה טובה. מחקרים הראו באופן שיטתי, שכשאנשים הסובלים מדיכאון קליני מתבקשים לדרג את ביצועיהם או הישגיהם במטלה כלשהי, הם נוטים לדרג את עצמם הרבה יותר גרוע יחסית לדירוג שנתנו לעצמם שנה לפני כן שהם לא סבלו מדיכאון.
חטא שביעי - התמדה (Persistence)
"איזה קריזה, אני לא מצליח להוציא לי את השיר הזה מהראש!" דמיינו שאתם במבחן ומנסים להתרכז, ולמרבה התסכול איזה שיר מאוס מהרדיו מתנגן לכם בראש ומסרב לצאת. חטא הזיכרון האחרון הוא במידה מסוימת ההפך מכל החטאים האחרים מאחר והוא מתייחס לזכרונות שאי אפשר להפטר מהם למרות שמאוד רוצים. אמנם במקרה הזה ספק אם יהיו השלכות הרסניות לזיכרון שמסרב לעזוב, אך ברוב המקרים שזכרונות מסרבים להרפות ממוחו של אדם מדובר למרבה הצער בהקשר שלילי - טראומה, אובדן או אכזבה קשה, ובמקרים אלו חטא הזיכרון הזה עשוי להקשות ביותר על תפקודו של האדם.
"איזה קריזה, אני לא מצליח להוציא לי את השיר הזה מהראש!" דמיינו שאתם במבחן ומנסים להתרכז, ולמרבה התסכול איזה שיר מאוס מהרדיו מתנגן לכם בראש ומסרב לצאת. חטא הזיכרון האחרון הוא במידה מסוימת ההפך מכל החטאים האחרים מאחר והוא מתייחס לזכרונות שאי אפשר להפטר מהם למרות שמאוד רוצים. אמנם במקרה הזה ספק אם יהיו השלכות הרסניות לזיכרון שמסרב לעזוב, אך ברוב המקרים שזכרונות מסרבים להרפות ממוחו של אדם מדובר למרבה הצער בהקשר שלילי - טראומה, אובדן או אכזבה קשה, ובמקרים אלו חטא הזיכרון הזה עשוי להקשות ביותר על תפקודו של האדם.
מהדוגמאות שהבאתי במאמר זה לגבי כשליו של הזיכרון אפשר להסיק ש"המכונה" הזו הקרויה זיכרון מלאה בליקויים, תוכננה באופן מרושל ושלא ניתן לסמוך עליה. דניאל שכטר טוען שההפך הוא הנכון - שחטאי הזיכרון הללו מהווים "תופעות לוואי" של מכונה מדהימה עם תכנון מדהים, ושרוב הזמן מאפשרת לנו לתפקד באופן מורכב ביותר. המחיר שהיינו משלמים במונחים של תפקוד יומיומי היה גבוה הרבה יותר לולא הזיכרון שלנו היה בנוי באופן שהוא בנוי. על סוגים מסוימים של חטאי זיכרון ניתן להתגבר בקלות יחסית לאחרים (על ידי מתן יותר תשומת לב, שינון או יצירת קשרים לידע קיים ובעל משמעות). עם זאת, על מנת להתגבר על כשלי זיכרון שמקורם בהטייה, ייחוס מוטעה, וסוגסטיה יש צורך בהשקעת מאמץ קוגנטיבי גדול הרבה יותר שבעיקרו התעקשות על היצמדות לפרטים, במקום השענות על "הטעם הכללי" של זיכרון מסוים. כדי לתפקד ברמת המורכבות הנדרשת ממנה, המערכת הקוגנטיבית שלנו מבצעת שלל "קיצורי דרך" שלרוב משרתים אותנו נאמנה. לפעמים, כאשר אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו טעויות בזיכרון של אירוע או חוויה מסויימים, האדם יכול להשקיע מאמץ מודע שמונע מהמערכת המנטלית לקחת את קיצורי הדרך שהיא בדרך כלל לוקחת.
פרוייקט המדגם | midgam.com
הירשם ל-
רשומות (Atom)
