סביבת המחייה הטבעית האחרונה על כדור הארץ נחשפת

מאת אורן דותן יום רביעי, 9 פברואר, 2011

במשך 15 מיליון שנים, עשרות אגמים קפואים נשמרו בהסגר מתחת לשכבת הקרח הצפופה באנטארקטיקה. כעת מדענים רוסיים על סף חשיפת סודות האגם הגדול בהם, בהם גם אולי צורות חיים פרה-היסטוריות שהמשיכו לשגשג בו.

המדענים משערים שבשל עומקו הרב, האגם צורות חיים לא מוכרות, מהתקופה שלפני עידן הקרח. החיות שייתגלו עשויות לשפוך אור חדש על החיים הקדמוניים ועל התנאים בתקופה שלפני היווצרות החיים. בנוסף, האגם עשוי לסייע בהבנת התנאים הנחוצים להתפתחות חיים בתנאים קיצוניים, כמו שיש על מאדים ועל אחד הירחים של צדק (יופיטר), אירופה.

אנטארקטיקה - הסביבה הקיצונית ביותר בכדור הארץ. צילום: ויקיפדיה

"נשארה עוד דרך קצרה מאוד", אמר אלכסיי טורקייב, העומד בראש תחנת המחקר הרוסית בקוטב הדרומי – המקום הקר ביותר בעולם, המכוסה כולה קרח לאורך כל השנה. לדבריו, צוותו חופר במרץ כבר שבועות כדי להגיע לאגם, השמור בעומק 3,658 מטרים מתחת לכיפת הקרח הקוטבית. המטרה היא לסיים עד לסוף עונת הקיץ הקצרה.

"הטמפרטורה היא 40 מעלות צלזיוס מתחת לאפס", סיפר טורקייב. "אבל אנחנו שמחים כל זמן שאנחנו יכולים לעבוד. נותרו לנו רק עוד חמישה מטרים אז אנחנו צפויים לסיים ממש בקרוב". 150 האגמים התת-קרקעיים באנטארקטיקה הם סביבת המחייה הטבעית היחידה שעוד לא נחשפה בכדור הארץ, ואגם ווסטוק הוא הגדול בהם. אורכו כ-260 קילומטרים ורוחבו כחמישים קילומטרים, בנקודה הכי רחבה.

בשל תנאי הבידוד, והחום הנפלט מהסלעים שמתחת לשכבת הקרח העבה, המדענים מעריכים שהטמפרטורה השוררת באגם עומדת על 3 מעלות צלזיוס, כך שמימיו נוזליים. האגם ספוג בהמון חמצן, באופן שאינו דומה לשום מקום מוכר על פני כדור הארץ. לפני 65 מיליון שנים, האקלים בקוטב הדרומי היה דומה לזה השורר באוסטרליה כיום, אז היבשות היו מחוברות, ורק לפני כ-15 מיליון שנים הוא כוסה בשכבת קרח עבה.

"זה כמו לחקור כוכב לכת חייזרי שאף אדם לא הגיע אליו לפני", אמרה בהתרגשות ואלרי לוקין, העומדת בראש מכון המחקר האנטארקטי של סנט פטרסבורג, המלווה את המשלחת לקוטב. אבל פה מסתיים המדע הבדיוני. המדענים לא מצפים למצוא חיות פרה-היסטוריות מפותחות אלא מקווים מיקרובים ובקטריות לא מוכרים שנלכדו בעולם נוזלי חסר אור וקר כמעט עד קיפאון.

אבל מי שחיכה בסבלנות 15 מיליון שנים, ייאלץ לחכות עוד שנה אחת מאחר ואת רוב עבודת המחקר אפשר יהיה לבצע רק בקיץ הבא. האתגר הגדול ביותר העומד כעת מול החוקרים הוא לחשוב, איך מגיעים למקום שאף אדם לא הגיע אליו מבלי לחשוף אותו בצורה הרסנית מדי לעולם החיצון ומבלי להפיץ בכדור הארץ וירוסים או מחלות שכבר נכחדו?