יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

הזהב הירוק – לעולם ירוק יותר


מאת אורן דותן יום שישי, 20 אוגוסט, 2010
צילום: Flickr.com
בשבילנו ההתחממות הגלובלית היא מציאות יום-יומית מציקה – הימים הופכים לחמים יותר ומזג האוויר משתגע. ברמה הגלובלית היא מציאות יום-יומית קטלנית: המדבריות מתפשטים, הקרחונים נמסים ומתכווצים, יערות הגשם נכרתים, הסופות הטרופיות מתעצמות, מיני בעלי חיים וצמחים רבים נכחדים, כמות המזון מצטמצמת, אוכלוסיית בני האדם מתרבה, מלאי המים הנקיים קטן, מגיפות חדשות נוצרות, מפלס מי הים עולה והאוויר הופך יותר ויותר רעיל.
בשנים האחרונות הבין העולם שהפיתרון טמון בכלכלה ירוקה שתעודד שימוש במוצרים מתכלים שאינם מזהמים, וככל שהעולם מתעמק יותר ביתרונות הכלכלה ירוקה, יתרונותיו של צמח הקנביס (המפ) מתגלים מחדש.
אחד הגורמים המרכזיים להתחממות הגלובלית הוא שריפה של נפט ופחם, שניהם משקעים ביולוגים שנוצרו בתהליך בן מיליוני שנים. ההתמכרות של האדם לזהב השחור מובילה למצב בלתי נמנע בו הדלק יסתיים בשלב מסוים, וגם אם שריפתו המתמשכת לא תהרוג את כל החיים על כדור הארץ, עדיין יש צורך למצוא תחליף ליום בו תישרף הטיפה האחרונה.
קנאביס כתוש הוא חומר הגלם האידיאלי לייצור דלקים ביולוגיים. בתהליכי הפרדה תרמית ניתן להפיק ממנו גז מתאן, מתאנול, דיזל ביולוגי, בנזין ותחליפי פחם. בשיטת ההפרדה התרמיתמחומם הקנביס לטמפרטורות גבוהות במיוחד בסביבה דלת חמצן, והופך לפחם עצי טהור – חומר בעירה שאינו רעיל כמו פחם-האבן או הפחם-החום. עלויות הייצור, בהשוואה לנפט, פחם ואנרגיה גרעינית, מגוחכות.
ביו-דיזל נוסף, שהפך לנער הפוסטר של הנושא, הוא האתנול המופק מתירס. הבעיה עם אתנול היא שהפקת ליטר ממנו צורכת יותר מליטר דלק פוסילי כך שהנזק מהפקתו גדול מהרווח. אתנול המופק מתירס הוא למעשה אשליה שנועדה לגרום לציבור לחשוב שנעשים מאמצים למצוא דלק חלופי אך המאמצים מעלים חרס מאחר והדלק החלופי לא משתלם.
האם זה מקרה שארה”ב מסבסדת את תעשיית התירס במדינה מאז שנות ה-70 וברחבי המדינה קיימים אסמי ענק מלאים גרעיני תירס שאין להם קונה? הנזקים שיוצר הסבסוד הזה לתעשיית התירס הוא סיפור אחר לגמרי, עם מאפיינים שליליים מאוד דומים, שמוצג בצורה נפלאה בסרט King Corn.
לשם פרופורציה, אם כל המכוניות המונעות היום על ידי דלק פוסילי היו מונעות על ידי ביו-דלק מקנביס, הרעב בעולם היה מחוסל וחלקו של האדם בהתחממות הגלובלית היה נפסק.
נקודה נוספת, הרלוונטית במיוחד למדינת ישראל, היא שחיסול התלות העולמי בנפט תחסל את התמיכה הכספית הרבה שמקבלים ארגוני טרור איסלאמיים ממדינות המזרח התיכון הנהנות מעושר רב בזכות מכירת נפט.
צמח קטן יציל את העולם. צילום: Luca Galuzzi - http://www.galuzzi.it
איך מעשנים את החרא הזה?!
חשוב להדגיש, ישנם זנים רבים של קנביס והזן המשמש לתעשייה – המפ – כמעט ואינו מכיל את החומר הפעיל הממסטל – THC. כדי להתמסטל ממריחואנה תעשייתית יש לעשן שדה שלם של הצמח. מטעמי תעמולה, הקנביס, על שלל זניו, מוצג כסם מריחואנה ויתרונות הצמח נעלמים אל מול ההשפעה הממסטלת של חלק מהזנים.
לגידול קנביס יתרונות רבים: הוא זול לגידול, זול לעיבוד, אין צורך לרססו בקוטלי חרקים ויש לו שורשים ארוכים היורדים לעומק האדמה ומשביחים את הקרקע באמצעות תהליכי אנטי-חימצון טבעיים. ההמפ מעולה לניטרול מתכות כבדות בקרקע ואפילו מגדלים אותו ליד צ’רנוביל, העיר באוקראינה בה התפוצץ כור גרעיני וזיהם את האוויר והקרקע.
מסיבי הקנביס אפשר לייצר דפים ולצמצם את כריתת יערות הגשם – הריאות הירוקות של העולם. לצמצום בירוא היערות יש השפעה חיובית כפולה – יותר עצים ישארו בחיים לקלוט פחמן דו-חמצני ויפלטו יותר חמצן, וגם פחות יערות יישרפו וכך ייפלטו פחות מזהמים לאטמוספירה.
סיבי הקנאביס הם החזקים והעמידים ביותר מכל סוגי הסיבים הרכים והקשים והם מעולים לתעשיית הטקסטיל ולייצור בדים, חבלים ומפרשים. בתחום הבנייה משמשים סיבי הצמח לייצור לבנים אקולוגיות, לוחות בידוד סיביים, חומרי מילוי ואיטום, תחליפי סיבי זכוכית, טיח ומלט ידידותיים לסביבה. מוצרים נוספים המיוצרים מהצמח הם צבעי שמן ודפוס, חומרי המסה ודילול, חומצות שומניות, שמני סיכה, חומרי הגנה וציפוי, תחליפי דיזל, דלק מטוסים, שמני בישול ותאורה, ודלקים.
בשנת 1941 הציג יצרן הרכב, הנרי פורד, את “הרכב שצמח מהאדמה”. שילדת הרכב הייתה עשויה מתחליף פלסטיק עשוי סיבי קנאביס, שיבולי שעורה וסיביו של צמח הסיסאלגבה, והדלק היה מתאנול ביולוגי שהופק מהצמח. את חומר הגלם – הקנאביס – גידל פורד בחוותו הפרטית. פורד הזהיר מפני השתלטותם של מקורות האנרגיה המתכלים בעתיד.
גם כיום משמש הקנביס בתעשיית ברכב. יצרני רכב כמו פורד, ג’נרל מוטורס, קרייזלר, ב.מ.וו, מרצדס והונדה מייצרים רכיבים, כגון פנלים של דלתות ולוחות שעונים, מחומרים מחוזקים בסיבי קנביס במקום בפייברגלס. הקנביס זול יותר מפלסטיק וקל יותר בכ-30% וכך הרכב יכול לנצל את הדלק ביעילות רבה יותר, המשתלמת גם לצרכן וגם לסביבה.
במהלך מלחמת העולם השנייה השיק הממשל אמריקני קמפיין לעידוד גידול קנביס בשל המחסור הצפוי בסיבים לטקסטיל. בשנת 1944 קרא איגוד החוואים הלאומי לגדל את הצמח המופלא לשימוש גם בתוך ארה”ב.
ההמפ תמיד נחשב לגידול חיוני באמריקה. ג’ורג’ וושינגטון, נשיאה הראשון של ארה”ב, רשם ביומנו: “הפיקו את המירב מזרעי הקנאביס! זִרעו אותם בכל מקום”. הנשיא, תומאס ג’פרסון, הצהיר: “לקנאביס יש חשיבות עליונה למסחר ולצי, הווה אומר לעושרה של מדינתנו ולביטחונה”. וושינגטון וג’פרסון גידלו קנאביס באחוזותיהם הפרטיות.
אחרי מלחמת העולם השנייה, הפופולריות של הצמח בקרב חקלאים דעכה אך בעולם עדיין קיימת תעשיית המפ מפותחת. באירופה מגדלים את הצמח בעיקר לטקסטיל ובקנדה מופקים זרעי הצמח בשל ערכם התזונתי הגבוה.
אנחנו נמצאים בצומת דרכים בכול הנוגע לאיכות הסביבה והמשך קיומנו על כדור הארץ, כפי שאנחנו מכירים אותו. אם אנחנו רוצים להמשיך וליהנות מהנהרות והאגמים, הקרחונים והמדבריות, יערות הגשם והמישורים הירוקים הגדולים עלינו לחשוב על דרך מקורית, זמינה וזולה להפוך את תהליך ההתחממות הגלובלית. או שעלינו פשוט להביט מולנו ולראות שדרך כזו קיימת ועלינו רק לנצל אותה. מתברר שהגאונות, היא באמת בפשטות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...